בעיות סביבתיות בישראל: ממתי ידעו עליהן ומה נעשה

הבעיות הסביבתיות העיקריות של ישראל הן מחסור במים וזיהומם, נחלים שזורמים בהם שפכים, זיהום אוויר, פסולת שרובה מוטמנת באדמה, פגיעה בחופים ובים, ואובדן שטחים פתוחים. רובן עלו בכנסת כבר בשנות ה-60 וה-70. החוקים והמוסדות שמטפלים בהן נוספו בהדרגה, מחוק המים ב-1959 ועד חוק אוויר נקי ב-2008.

מהן הבעיות הסביבתיות בישראל?

מים, נחלים, אוויר, פסולת, חופים וים, ושטחים פתוחים, ומשנות ה-90 גם משבר האקלים. הרשימה כמעט לא השתנתה מאז שנות ה-70, אבל המצב שונה מבעיה לבעיה: בהשבת שפכים להשקיה ישראל במקום הראשון בעולם, ובהטמנת פסולת היא כמעט פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD.

בעיה	מתי הועלתה	צעד רשמי מרכזי	נתון רשמי
מים	1971: דיון במליאה על זיהום הכינרת	1959: חוק המים. 2005: מתקן ההתפלה באשקלון	2020: כ-95% מהשפכים טוהרו, ויותר מ-80% מושבים להשקיה (מבקר המדינה, 2024)
נחלים	1978: מסקנות ועדת הפנים על נחל הקישון	2001-2003: דו״ח ועדת שמגר על הקישון	2020: כ-103 מיליון מ״ק קולחים הוזרמו לסביבה, וכ-87% מהם לא עמדו באיכות הנדרשת (מבקר המדינה, 2024)
אוויר	1967: הדיון בכנסת על תחנת הכוח רידינג ד׳	1961: החוק למניעת מפגעים. 2008: חוק אוויר נקי	2019: המשרד להגנת הסביבה לא הכריז מעולם על אזור כלשהו כ”אזור נפגע זיהום אוויר” (מבקר המדינה)
פסולת	1982: המאמר “מדינה מפגרת” על מיחזור ואנרגיה מפסולת	2007: היטל הטמנה	2019: 77% מהפסולת העירונית הוטמנה, מול 42% בממוצע ב-OECD (מבקר המדינה, 2022)
חופים וים	סוף שנות ה-50: דרישה לאסור בנייה ב-200 מטר מהחוף	1976: אמנת ברצלונה. 2004: חוק שמירת הסביבה החופית	2013: נותרו כ-53 ק״מ של חוף טבעי פתוח לאורך הים התיכון (מבקר המדינה)
שטחים פתוחים	1973: הצעת החוק לשיקום מחצבות נטושות	1963: חוק גנים לאומיים ושמורות טבע. 2005: תמ״א 35	1992, לפי תמיר: כ-2 מיליון דונם קרקע חקלאית אבדו מאז קום המדינה

רשימה דומה הופיעה גם במאמר של תמיר מ-2006. לקראת הבחירות לכנסת ה-17, שנקבעו ל-28 במרץ 2006, כתב תמיר שאיש מהמתמודדים אינו מתייחס ל”משבר משק המים, עושק הקרקעות, זיהום האוויר, החופים והנחלים בחומרים רעילים” (“הוי ארצי, מולדתי”).

אילו בעיות סביבה העלה יוסף תמיר בכנסת?

לפי כתבה בהארץ מיולי 1981, כשפרש יוסף תמיר מהכנסת, הוא העלה בשנות כהונתו עשרות הצעות לסדר היום על זיהום נחלי הארץ, בעיות המים, זיהום האוויר, מיחזור, שמירת הקרקע החקלאית וזיהום הים, והגיש כ-3,600 שאילתות. בארכיון נשמרו התאריכים של חלק מההצעות.

שנה	בעיה	מה העלה	מקור בארכיון
1966-1967	זיהום אוויר	הצעה לסדר היום על סכנת זיהום האוויר בגוש דן מתחנת רידינג ד׳. הדיון נדחה ונערך ביוני 1967	תחנת הכוח המשחית
29.3.1971	מים	”בעיית זיהום הכינרת והסכנה שבהרעלת מימיה"	"הגיעו מים עד רפש”
1972	מים	הצעה להתקין בבנייני מגורים שתי מערכות מים נפרדות, אחת לשתייה ואחת להדחת אסלות במים מטוהרים או מותפלים. ההצעה נדחתה	”לו”
1973	נוף וקרקע	הצעת חוק לשיקום מחצבות נטושות	”בשם החוק”
דצמבר 1974	חופים ואנרגיה	אזהרה שריבוי תחנות כוח פחמיות לחופי הים התיכון מאיים להרוס את רצועת החוף	”העיוורון של ראשי המדינה”
אוגוסט 1978	נחלים	הניח את מסקנות ועדת הפנים ואיכות הסביבה על זיהום הקישון	”כרוניקה של מוות ידוע מראש”
28.11.1979	מים	מצוקת המים: צריכה שעולה על המותר מהכינרת וממי התהום	”הגיעו מים עד רפש”

אחרי שפרש מהכנסת סיכם תמיר את הבעיות במאמר אחד, וטען שהמכשול הוא פיצול האחריות בין יותר מחצי תריסר משרדי ממשלה:

“ריבוי הרשויות מטרפד טיפול יעיל בבעיות סביבה ואכיפת חוקים למניעת זיהום אוויר ומקורות מים, השחתת קרקע, הפחתת רעשים, שמירה על רשות הרבים, טיפוח חזות היישובים ועוד.”

(יוסף תמיר, “מדינה מפגרת”, ידיעות אחרונות, 6.6.1982) · המאמר המלא בארכיון

מה הבעיה עם המים בישראל?

הבעיה הוותיקה היא שאיבת יתר: ישראל צרכה יותר מים ממה שהמקורות הטבעיים מחדשים. ועדת החקירה הפרלמנטרית קבעה ב-2002 שמשק המים נמצא במשבר עמוק כבר יותר מ-30 שנה, עם גירעון מצטבר של כשני מיליארד מטרים מעוקבים. לצד הכמות יש בעיית איכות, של הכינרת ושל מי התהום.

ב-1990 אמר תמיר בכנס של האגודה לאקולוגיה שרבים ממקורות המים במישור החוף “אבדו לעד עקב זיהום והמלחה”. בתחום אחד המצב התהפך: ב-1982 כתב שישראל בתחתית המדינות המתועשות בהשבת מים, ולפי מבקר המדינה ב-2024 היא במקום הראשון בעולם בהשבת שפכים להשקיה. ב-2005 החל לפעול מתקן ההתפלה באשקלון. התחנות העיקריות מופיעות בהיסטוריה של משבר המים בישראל, ומקורות הדיון מ-1971 במאמר “הגיעו מים עד רפש”.

למה נחלי ישראל מזוהמים?

כי במשך עשרות שנים הוזרמו אליהם שפכים של ערים ומפעלים. ב-1978 קבעה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת שנחל הקישון מוליך שפכים של 34 מפעלים, 15,000 מ״ק של שפכים בלתי מטופלים, ושהמזהמים הגדולים הם מפעלים ממשלתיים. ב-2005 ציין תמיר שבכל נחלי החוף עדיין זורם ביוב.

את מסקנות הוועדה מ-1978 הניח תמיר על שולחן הכנסת, לפי המאמר “כרוניקה של מוות ידוע מראש”, 22 שנה לפני שהרמטכ״ל מינה ב-2000 ועדת חקירה בראשות מאיר שמגר. הסיפור המלא נמצא ברשימה על אסון הקישון. רוב הקולחים שמוזרמים לסביבה עדיין אינם נקיים מספיק: לפי מבקר המדינה, ב-2020 הוזרמו לסביבה כ-103 מיליון מ״ק קולחים, כולל כ-13.5 מיליון מ״ק לשיקום הירקון, וכ-87% מהם לא עמדו באיכות שהתקנות דורשות.

מתי התחילו לטפל בזיהום האוויר בישראל?

החוק הוותיק שחל על זיהום אוויר הוא החוק למניעת מפגעים, שהכנסת קיבלה ב-13 במרץ 1961. חוק ייעודי, חוק אוויר נקי, נחקק רק ב-2008. בין שני החוקים התנהלו מאבקים על מקורות זיהום מסוימים, ואחד מהם היה הוויכוח בכנסת על תחנת הכוח רידינג ד׳ בתל אביב, ב-1967.

החוק למניעת מפגעים נחקק ארבע שנים לפני שתמיר נבחר לכנסת. את המאבק על רידינג ד׳ העלה תמיר במליאת הכנסת, והחוק המיוחד שהתיר את בניית התחנה עבר בסוף ברוב של 32 מול 28. על הדרך אל חוק אוויר נקי מ-2008 יש רשימה נפרדת. ב-2019 כתב מבקר המדינה שתמונת איכות האוויר הבעייתית במפרץ חיפה “ידועה זה עשרות שנים”.

מה הבעיה עם הפסולת בישראל?

רוב הפסולת העירונית בישראל נקברת באדמה. לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2022, ב-2019 הוטמנו כ-77% מהפסולת העירונית, לעומת 42% בממוצע במדינות ה-OECD. מ-2007 משלמים מפעילי אתרי הפסולת היטל על הטמנת פסולת, והתוכנית האסטרטגית לשנים 2021-2030 קבעה יעד של 20% הטמנה ב-2030.

תמיר כתב על כך כבר ב-1982, כשטען שבמיחזור חומרים ובהפקת אנרגיה מפסולת ישראל מדורגת בתחתית המדינות המתועשות. ב-2006 כתב על “הטמנת שישה מיליון טון אשפה בשנה במאות מזבלות פיראטיות”. לפי מבקר המדינה, היטל ההטמנה עלה ב-987% בין 2007 ל-2020, אבל שיעור ההטמנה ירד בשנים 2007-2019 בכ-3% בלבד.

מה מאיים על חופי ישראל?

בנייה לאורך החוף, כריית חול וזיהום הים. לפי מבקר המדינה, מתוך כ-196 ק״מ של חוף לים התיכון נותרו ב-2013 כ-53 ק״מ של חוף טבעי פתוח. חוק שמירת הסביבה החופית, שנחקק ב-2004, אוסר בנייה ברצועה של 100 מטרים מקו המים ומחייב אישור מיוחד לבנייה עד 300 מטרים.

את הדרישה להרחיק בנייה מהחוף העלה תמיר כבר בסוף שנות ה-50, כחבר מועצת עיריית תל אביב: לאסור בנייה ברצועה של 200 מטרים לפחות מחוף הים. כריית החול, הזיפזיף, נבדקה ב-1963 בוועדה ממשלתית, שהמליצה בפברואר 1964 להפסיק אותה לגמרי. נגד זיהום הים נחתמה ב-1976 אמנת ברצלונה להגנה על הים התיכון, ולפי ויקיפדיה, כשהשירות לשמירת איכות הסביבה קיבל את האחריות למניעת זיהום הים, ירדה בתוך שנים ספורות כמות הזפת בחופים.

מה קרה לשטחים הפתוחים בישראל?

חלק גדול מהם נבנה. ב-1992 כתב תמיר שמאז קום המדינה אבדו כשני מיליון דונם של קרקע חקלאית, וב-1995 כתב שיותר ממחצית אדמות המטעים, הגנים והשטחים הירוקים הפכו לאתרי בנייה, כבישים ומפעלי תעשייה. ההגנה בחוק התחילה ב-1963, ותוכנית המתאר הארצית תמ״א 35 אושרה רק ב-2005.

ב-1977, בדבריו בטקס קבלת פרס הכנסת לאיכות הסביבה, תיאר תמיר את רצועת החוף הצרה, שתפחה לעיר ענק שהשם “נהר-אש”, מנהריה עד אשקלון, יאה לה. לפי ויקיפדיה, תמ״א 35 קוראת לשמור על אזורי חיץ ירוקים בין הערים ולהימנע מהפיכת ישראל לעיר אחת גדולה. המחצבות הנטושות הן חלק מאותה בעיה, והחוק שיזם תמיר ב-1973 הקים את הקרן שמשקמת אותן.

מתי נוסף משבר האקלים לבעיות הסביבה של ישראל?

ממשלת ישראל אישרה את אמנת האקלים של האו״ם בספטמבר 1996, ואת פרוטוקול קיוטו בפברואר 2004, לפי ויקיפדיה. בארכיון של יוסף תמיר, האזהרה המוקדמת ביותר על אפקט החממה היא מ-5 במאי 1992, כשכתב בהארץ ש”ישראל הופכת ‘תורמת’ מפוקפקת להגברת ‘אפקט החממה’ של כדור הארץ”.

קודם לכן, בדצמבר 1974, קרא תמיר בכנסת להתנתק מהתלות בדלקים מיובאים, אבל מטעמים של מחיר ושל שמירה על החוף. המאמר מ-1992 נשמר בארכיון בשם “עד כלות הנשימה”, והוא עוסק בעיקר בזיהום האוויר מכלי רכב. את האזהרות שבאו אחריו, ואת המשך הדרך עד אמנות האקלים, מפרטת הרשימה על האזהרות המוקדמות על משבר האקלים. ספרו של תמיר מ-2004, “העתיד יסוב סביב הסביבה”, אוסף את עמדותיו על מים, אוויר, אנרגיה ופיתוח עירוני.