אסון הקישון: הזיהום, ועדת שמגר והאזהרה של 1978
אסון הקישון, או פרשת הקישון, הוא זיהום נחל הקישון בשפכים של מפעלי תעשייה ויישובים במחצית השנייה של המאה ה-20. השם נקשר בעיקר ללוחמי שייטת וצוללים שחלו בסרטן אחרי שהתאמנו במימיו. ועדת חקירה בראשות מאיר שמגר מונתה ב-2000. 22 שנה קודם לכן, באוגוסט 1978, הניח ח״כ יוסף תמיר בכנסת מסקנות שהזהירו מהנזק לבריאות האדם.
מי זיהם את נחל הקישון?
את הקישון זיהמו מפעלי תעשייה ויישובים שהזרימו אליו את השפכים שלהם במשך עשרות שנים. לפי ויקיפדיה, הזיהום התחיל עם בניית בתי הזיקוק בשנות ה-30 של המאה ה-20, ומפעלים שבאו אחריהם השתמשו בנחל כתעלת ביוב פתוחה. בין המזהמים מונה ויקיפדיה את בתי הזיקוק, את חיפה כימיקלים ואת מפעלי דשנים.
ועדה של הכנסת ספרה את המפעלים כבר ב-1978. לפי המסקנות שלה, הקישון הוליך אז שפכים של 34 מפעלים, שפלטו 15,000 מ״ק של שפכים לא מטופלים, ו”המזהמים הגדולים הם מפעלים ממשלתיים”.
מה קבעה ועדת הכנסת על הקישון ב-1978?
באוגוסט 1978 הניח ח״כ יוסף תמיר על שולחן הכנסת את מסקנות ועדת הפנים ואיכות הסביבה על זיהום הקישון. הוועדה קבעה ששר החקלאות ונציב המים אחראים לשקם ולטהר את הנחל, שהקישון מוליך שפכים לא מטופלים של 34 מפעלים, ושלזיהום יש השלכות חמורות על בריאות האדם.
המסקנות נכתבו אחרי דיונים, ביקורים בקישון וסיורים במפעלים שזיהמו אותו. הוועדה שמעה עדויות של נציב המים, של מנכ״ל משרד הבריאות ושל עיריית חיפה. הדיון עצמו נפתח בעקבות הצעות לסדר היום של חברי כנסת מהליכוד ומהמערך. כך נכתב במסקנות:
א. הוועדה רואה בשר החקלאות ובנציב המים את הגורמים האחראיים לביצוע מסקנות כדלהלן:
- נקיטת אמצעים לשיקום הנחל וסביבתו וטיהורו.
- עיבוד תוכנית דו-שלבית להחייאת הקישון ושיקום סביבתו.
ב. משרדי הפנים, הבריאות המסחר והתעשייה יאכפו את חוקי הגנת הסביבה במסגרת סמכויותיהם לטיהור הקישון, ויקימו תאגיד אזורי שיטפל באגן ההיקוות של הנחל.
ג. נחל הקישון מוליך שפכים של 34 מפעלים, הפולטים 15,000 מ”ק של שפכים בלתי-מטופלים. המזהמים הגדולים הם מפעלים ממשלתיים.
ד. לזיהום הקישון וסביבתו השלכות חמורות על החי, הצומח והדומם באזור, ועל בריאות האדם.
(מסקנות ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אוגוסט 1978, כפי שהובאו ב”כרוניקה של מוות ידוע מראש”, בספרו של יוסף תמיר “האויב הפנימי”, עמ׳ 56-57) · הטקסט המלא בארכיון
בטקסט שבארכיון הן נקראות “מסקנות ועדת תמיר”. לפי רשימת יושבי הראש בוויקיפדיה, בראש ועדת הפנים עמד ב-1978 שלמה הלל, ותמיר עמד בראשה בשנים 1974-1975, וכך גם בכל המסמכים מאותן שנים שבארכיון. את התפקיד שבו הניח את המסקנות מסבירה כתבה של אלי אלעד ב”הארץ” מ-1978, שנדפסה בספר העתיד יסוב סביב הסביבה (עמ׳ 40): המסקנות הן של “ועדת איכות הסביבה של הכנסת”, ו”הוועדה, בראשותו של ח”כ יוסף תמיר, קיימה שלוש ישיבות”. כלומר, תמיר עמד אז בראש ועדת המשנה לאיכות הסביבה. כך כתב גם “הארץ” ב-1981, שסיפר שנשמר לו תפקיד יו״ר ועדת המשנה של הכנסת לאיכות הסביבה, בלי קשר למפתח הסיעתי. על הוועדה עצמה ועל השנים שבהן עמד בראשה אפשר לקרוא בתולדות ועדת הפנים והגנת הסביבה.
מה קרה למסקנות של 1978?
לפי הטקסט שבארכיון, המסקנות זכו לתהודה בתקשורת והועברו לצה״ל ולמשרדי הממשלה, אבל הממסד הצבאי והממשלתי התעלמו מהן. צה״ל המשיך לערוך בנחל אימונים, שסיכנו לפי אותו טקסט את בריאות הלוחמים. רק ב-3 ביולי 2001, בחלק הראשון של הדו״ח שלה, המליצה ועדת שמגר שלא לצלול עוד במי הקישון.
הוועדה של 1978 דרשה גם להקים תאגיד אזורי לאגן הנחל. רשות נחל הקישון, הגוף שמטפל היום בשיקום הנחל, הוקמה ב-1994, לפי ויקיפדיה. אותה חלוקת אחריות, לשר החקלאות ולנציב המים, מתוארת גם בפוסטים על נציב המים ועל חוק המים מ-1959, שהגדיר את סמכויותיו. הקישון הוא פרק אחד בהיסטוריה של משבר המים בישראל, שבה התריע תמיר בכנסת כבר ב-1971 על זיהום הכינרת.
תמיר חזר לקישון בכתביו גם אחרי שפרש מהכנסת. בדצמבר 2005, כתב, שודרה בטלוויזיה ידיעה על מות שחפים באזור מוצא הקישון, ונאמר בה שסיבת המוות אינה ידועה. לדבריו, התשובה הייתה בממצאי “חקר ימים ואגמים” לשנת 2004, שפירטו רעלים כמו קדמיום, כספית ומתכות כבדות במימי הקישון ומפרץ חיפה:
שחף שניזון מדגים ששרדו במים אלה, גזר על עצמו מוות בייסורים.
(יוסף תמיר, “כפית אחת של חומר ריסוס”, בספר “האויב הפנימי”, עמ׳ 78) · הרשימה בארכיון
מה קבעה ועדת שמגר על הקישון?
ועדת שמגר בדקה איך פעילות צבאית במי הקישון השפיעה על בריאות החיילים שצללו בהם. בחלק השני של הדו״ח, בסוף מרץ 2003, קבעו שניים מחברי הוועדה שמבחינה מדעית לא הוכחה תחלואה עודפת מובהקת. יושב הראש, השופט בדימוס מאיר שמגר, בחן את השאלה לפי אמות מידה משפטיות, וקבע שיש קשר סיבתי משפטי בין השהייה במים לבין התחלואה בסרטן.
הפרשה התפוצצה במאי 2000, עם תחקיר של צדוק יחזקאלי וענת טלשיר שנקרא “צלילה ממארת”. לוחמי מילואים עתרו לבג״ץ ב-18 ביוני 2000 ודרשו ועדת חקירה חוץ-צבאית. המדינה הסכימה, והרמטכ״ל שאול מופז מינה את שמגר, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, לעמוד בראשה. שמה הרשמי, כפי שהוא מופיע על כריכת הדו״ח שנשמרה בארכיון: “ועדת החקירה בעניין ההשלכות של פעילות צבאית בנחל הקישון ומימי הסביבה על בריאותם של חיילי צה״ל שהופעלו במקום”.
ברשימת החשופים שהוגשה לוועדה נמנו 10,197 אנשי חיל הים. שמגר המליץ להכיר בכל הלוחמים שנחשפו למים המזוהמים, בלי קשר לתקופה או למידת החשיפה. שני חברי הוועדה האחרים המליצו להכיר בצוללים הכבדים שנחשפו אחרי 1975.
לפי ויקיפדיה, החלק הראשון של הדו״ח הוגש ב-2001 והשני ב-2003. מאחר שאת הוועדה מינה הרמטכ״ל, היא לא הייתה ועדת חקירה ממלכתית.
בארכיון נשמר גם מכתב ששלח מאיר שמגר לתמיר ב-21 בדצמבר 1994, כנשיא בית המשפט העליון, כשש שנים לפני שמונה לוועדה. המכתב לא עוסק בקישון ולא מזכיר אותו. הוא נכתב על פועלו של תמיר בכלל: “צעדת כחלוץ לפני המחנה”, כתב שמגר, ו”חבל שהסכנות שנגדן התקוממת, ומפניהן הזהרת, הביאו במהלך השנים לתוצאות מזיקות לחיי אדם ולבריאותו” (דברים בשם אומרם).
מה קרה לצוללי הקישון?
באפריל 2003 הודיע שר הביטחון שאול מופז שהוא מאמץ את ממצאי ועדת שמגר. ב-12 ביולי 2010 הודיע שר הביטחון אהוד ברק שמשרדו יחיל את המלצות שמגר יחד עם המבחנים של ועדה בראשות פרופ׳ שני, שהיו מחמירים יותר. ב-7 בפברואר 2022 החליט שר הביטחון בני גנץ להרחיב את ההכרה בנכי צה״ל מקרב הלוחמים שהתאמנו בקישון.
את ההחלטה של 2022 קיבל גנץ לפי המלצה של ועדת מומחים בראשות רן בשביץ.
האם הקישון מזוהם?
כן. לפי ניטור של המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית באוניברסיטת תל אביב מאביב 2023, שהוגש לרשות נחל הקישון במאי 2024, מצבו האקולוגי של רוב הנחל ירוד, ומקורו בזיהום שמגיע מהמעלה. ב-2022 תועדו שישה אירועי זיהום והזרמה לנחל עדשים, מיובלי הקישון, ממכון טיהור השפכים של עפולה.
הניטור מצא, בהשוואה לאביב 2022, הידרדרות בכל המקטעים שנבדקו חוץ משניים, “כפר חסידים” ו”גשר אירי יגור”, שהראו שיפור קל. הוא המליץ לאתר את מקורות הזיהום במעלה הנחל ולהגביר את האכיפה על הזרמת שפכים וקולחים.
ביולי 2011, לפי ויקיפדיה, התפרסם שבקרקעית הנחל, על גדותיו ובצמחייה שלאורכו, התגלו חומרים רדיואקטיביים, ובאותו חודש הוחלט לנקות את קרקעית הנחל בתוך שלוש שנים. ויקיפדיה מציינת עוד שהרחצה בנחל אסורה בגלל שפכים תעשייתיים. רשות נחל הקישון כותבת באתר שלה שמגוון הדגים משגשג במי הנחל המשוקמים.
איזה נחל נשפך לקישון?
לקישון נשפכים יותר מעשרים נחלים. לפי ויקיפדיה, בין יובליו נחל ציפורי, נחל גדורה, נחל יגור, נחל עדשים, נחל נהלל, נחל תענך, נחל קיני ונחל השופט. הקישון עצמו זורם מאזור ג׳נין שבשומרון, דרך עמק יזרעאל ועמק זבולון, ונשפך לים התיכון במפרץ חיפה.
בגלל זה זיהום שמגיע לאחד היובלים מגיע בסוף גם לקישון. הקישון היה אחד מכמה נחלים ואגמים שהגיעו לכנסת בשנות ה-70, ומקומו בין שאר המאבקים של אותן שנים מתואר בסקירת המאבקים הסביבתיים בישראל.
מה ציר הזמן של פרשת הקישון?
הזיהום התחיל בשנות ה-30, הכנסת התריעה עליו ב-1978, ועדת החקירה מונתה ב-2000, וההכרה האחרונה בלוחמים הורחבה ב-2022. שורת 1978 ושורת 2005 לקוחות מהארכיון של יוסף תמיר, ושורת אביב 2023 מניטור אוניברסיטת תל אביב, שהוגש במאי 2024. כל השאר לקוחות מוויקיפדיה העברית.
| שנה | מה קרה |
|---|---|
| שנות ה-30 | נבנים בתי הזיקוק, ומפעלים שבאו אחריהם משתמשים בנחל כתעלת ביוב פתוחה |
| אוגוסט 1978 | יוסף תמיר מניח בכנסת את מסקנות ועדת הפנים ואיכות הסביבה: 34 מפעלים, 15,000 מ״ק שפכים לא מטופלים, השלכות חמורות על בריאות האדם |
| 1994 | מוקמת רשות נחל הקישון |
| מאי 2000 | מתפרסם התחקיר “צלילה ממארת” |
| 18 ביוני 2000 | לוחמי מילואים עותרים לבג״ץ, והמדינה מסכימה לוועדת חקירה בראשות מאיר שמגר |
| 3 ביולי 2001 | החלק הראשון של דו״ח שמגר מוגש לרמטכ״ל |
| סוף מרץ 2003 | החלק השני והמסכם: שמגר קובע קשר סיבתי משפטי בין השהייה במים לסרטן |
| אפריל 2003 | שר הביטחון שאול מופז מאמץ את ממצאי הוועדה |
| דצמבר 2005 | ידיעה על מות שחפים במוצא הקישון, שתמיר מייחס לרעלים במים |
| 12 ביולי 2010 | שר הביטחון אהוד ברק מחיל גם את מבחני ועדת פרופ׳ שני |
| יולי 2011 | מתגלים חומרים רדיואקטיביים בקרקעית, ומוחלט לנקות אותה בתוך שלוש שנים |
| 7 בפברואר 2022 | שר הביטחון בני גנץ מרחיב את ההכרה בלוחמים שהתאמנו בקישון |
| אביב 2023 | ניטור אוניברסיטת תל אביב: מצבו האקולוגי של רוב הנחל ירוד |
שאלות נוספות
מי מינה את ועדת שמגר לחקירת הקישון?
את הוועדה מינה הרמטכ״ל שאול מופז ב-2000, אחרי שלוחמי מילואים עתרו לבג״ץ בדרישה לוועדת חקירה חוץ-צבאית והמדינה הסכימה. בראשה עמד נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר. החלק הראשון של הדו״ח הוגש לרמטכ״ל ב-3 ביולי 2001, והחלק השני והמסכם בסוף מרץ 2003.
מה הקשר של יוסף תמיר לנחל הקישון?
יוסף תמיר (1915-2009) היה חבר כנסת בשנים 1965-1981. באוגוסט 1978 הניח על שולחן הכנסת את מסקנות ועדת הפנים ואיכות הסביבה על זיהום הקישון. המסקנות הטילו על שר החקלאות ועל נציב המים לשקם את הנחל, וקבעו שלזיהום יש השלכות חמורות על בריאות האדם.
כמה מפעלים זיהמו את הקישון ב-1978?
לפי מסקנות ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת מאוגוסט 1978, נחל הקישון הוליך שפכים של 34 מפעלים, שפלטו 15,000 מטרים מעוקבים של שפכים לא מטופלים. הוועדה כתבה שהמזהמים הגדולים הם מפעלים ממשלתיים, ודרשה ממשרדי הפנים, הבריאות והמסחר והתעשייה לאכוף את חוקי הגנת הסביבה.
מתי הוכרו צוללי הקישון?
באפריל 2003 הודיע שר הביטחון שאול מופז שהוא מאמץ את ממצאי ועדת שמגר, שהמליצה להכיר בכל הלוחמים שנחשפו למים המזוהמים. ב-2010 הודיע שר הביטחון אהוד ברק שיחיל גם מבחנים של ועדה בראשות פרופ׳ שני, וב-7 בפברואר 2022 החליט שר הביטחון בני גנץ להרחיב את ההכרה.