החוק למניעת מפגעים (1961): ההיסטוריה של חוק כנוביץ

החוק למניעת מפגעים, התשכ”א-1961, אוסר לגרום לרעש או לריח חזקים או בלתי סבירים שמפריעים לאדם בקרבת מקום או לעוברים ושבים. הכנסת קיבלה אותו ב-13 במרס 1961, והוא מכונה “חוק כנוביץ” על שם ח”כ ד”ר שמעון כנוביץ. עד 2008 עסק החוק גם בזיהום אוויר, ומאז הוא עוסק ברעש ובריח.

מהו החוק למניעת מפגעים?

החוק למניעת מפגעים הוא החוק הבסיסי בישראל נגד רעש וריח. הוא קובע שאסור לגרום לרעש או לריח חזקים או בלתי סבירים, מכל מקור שהוא, אם הם מפריעים או עלולים להפריע למי שנמצא בקרבת מקום. מה נחשב בלתי סביר נקבע בתקנות שמתקין השר להגנת הסביבה, ורשויות מקומיות רשאיות להוסיף חוקי עזר.

הסעיפים העיקריים, בנוסח של היום:

סעיף	מה הוא קובע
2	אסור לגרום לרעש חזק או בלתי סביר שמפריע לאדם בקרבת מקום או לעוברים ושבים
3	אותו איסור לגבי ריח
4	זיהום אוויר. הסעיף בוטל ב-2008
6	רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר הוראות מיוחדות, באישור השר
11	עונש של עד שישה חודשי מאסר או קנס, ולתאגיד כפל קנס. העבירה היא של אחריות קפידה
13	כל הפרה של החוק היא מטרד ליחיד לפי פקודת הנזיקין
17	החוק לא חל על רעש וריח שאינם חורגים מרשות היחיד של מי שגורם להם

סעיף 13 מאפשר לאזרח לתבוע בעצמו. בית המשפט פירש אותו בהרחבה, כך שגם עוברים ושבים ואנשים בלי זכות בנכס יכולים לתבוע לפיו. פרופ’ דוד קרצמר הסביר מה החוק מוסיף על תביעת מטרד רגילה: מי שתובע לפיו לא צריך לשכנע את בית המשפט שההפרעה בלתי סבירה. די לו להראות שהנתבע עבר על הכללים שנקבעו בתקנות.

מי חוקק את החוק למניעת מפגעים?

החוק נקרא על שמו של ח”כ ד”ר שמעון כנוביץ, רופא ילדים מהמפלגה הפרוגרסיבית שכיהן בכנסת הרביעית. הכנסת קיבלה אותו ב-13 במרס 1961, ועליו חתמו ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שר הבריאות ישראל ברזילי, שר הפנים חיים משה שפירא והנשיא יצחק בן-צבי. כנוביץ נפטר ב-25 ביולי 1961, ארבעה חודשים אחרי שהחוק עבר.

כנוביץ נולד ב-1900 באינסטרבורג שבפרוסיה המזרחית ועלה לארץ ב-1933. הוא היה חבר ועדת הפנים וועדת השירותים הציבוריים, וכשהמפלגה הפרוגרסיבית והציונים הכלליים התאחדו ב-1961 למפלגה הליברלית, הוא נמנה עם חבריה. בנוסח המקורי, הסמכות לקבוע מה נחשב רעש, ריח וזיהום אוויר בלתי סבירים הייתה בידי שר הפנים ושר הבריאות.

יוסף תמיר פעל באותן שנים בעירייה ובמפלגה. לפי קורות חייו, בשנים 1959-1965 היה חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו, ובשנים 1961-1965 היה ממייסדי המפלגה הליברלית והמזכיר הכללי שלה. אין בארכיון עדות שתמיר היה מעורב בחקיקת החוק.

באותה שנה, אחרי שהחוק אושר ונכנס לתוקף, הוקמה מלר”ז, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר. לפי ויקיפדיה, זו העמותה הציבורית הראשונה שהוקמה בישראל כדי לפעול לאיכות החיים והסביבה.

למה החוק למניעת מפגעים כמעט לא נאכף בשנות ה-60?

החוק השאיר לשרים לקבוע בתקנות מה נחשב רעש, ריח או זיהום אוויר בלתי סבירים. במאמר של עמוס אילון בהארץ מיולי 1970, שנשמר בארכיון, נכתב שחוק כנוביץ אינו מבוצע, ושגברו עליו, בין השאר, נהגי הדיזל, חברת נשר וחברת החשמל. בית המשפט העליון קבע, בפרשות אופנהיימר ופרניו, שקביעת הכללים האלה היא חובה של השרים.

המאמר, האויב הפנימי של החברה הישראלית, התפרסם ב-3 ביולי 1970, חודש אחרי נאום של תמיר בכנסת, ועוסק בעיקר בנאום. על החוק כתב שם אילון: “חוק בסיסי אחד על שם ד”ר שמעון כנוביץ, למניעת מפגעי זיהום אוויר ורעש - אינו מבוצע. הביסוהו בין היתר, נהגי הדיזלים, חברת נשר וחברת החשמל”.

לפי אותו מאמר, תמיר הזכיר בנאומו שבסוף 1966 המליצה ועדה משותפת של ועדות הפנים והשירותים להקים “רשות ביקורת זיהום אוויר”, וההחלטה נשארה על הנייר. שני חברי כנסת הגישו על כך הצעת חוק פרטית, ולדבריו היא עברה ממוסד למוסד ולא אושרה.

מלר”ז פתחה ב-1965 במאבק משפטי נגד הקמת תחנת הכוח רידינג בתל אביב, ובעקבותיו הכיר בית המשפט העליון בזכותה לפעול בכלים משפטיים לטובת הציבור. ביוני 1967 העלה תמיר בכנסת לדיון את סכנת זיהום האוויר בגוש דן מתחנת רידינג ד’, פרק שמתואר בסיפור המאבק בתחנת הכוח רידינג.

מה הקשר של יוסף תמיר לחוק למניעת מפגעים?

יוסף תמיר לא היה חבר כנסת כשהחוק עבר, והוא נבחר רק ב-1965. הקשר שלו מאוחר יותר ועקיף. בנאום בכנסת ב-3 ביוני 1970 תיאר את זיהום האוויר, הים והחופים בישראל ואת ההזנחה של הרשויות. מ-1974 עד סוף 1975 עמד בראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, שבה ישב כנוביץ כשהייתה עוד ועדת הפנים, ואחר כך בראש ועדת המשנה שלה לאיכות הסביבה.

הנאום מ-1970 היה הצעה לסדר היום בנושא “בעיית הזיהום הסביבתי בישראל וסכנותיו”. אילון ציטט ממנו:

בישראל הקטנה והמתועשת פחות מארצות רבות, מזדקרת סכנת זיהום האוויר והסביבה - מים, נהרות, אדמה, חופים ואוויר - לא פחות מאשר בארצות תעשייתיות מובהקות ומאוכלסות יותר. בשנים האחרונות הוחמר המצב ולא נעשה דבר לבלימת ההסלמה

(יוסף תמיר, “האויב הפנימי של החברה הישראלית”, מתוך נאומו בכנסת ב-3 ביוני 1970, כפי שצוטט במאמרו של עמוס אילון, הארץ, 3.7.1970) · למאמר המלא

בעמוד החוקים והיוזמות באתר נמנית “חקיקה למניעת מפגעים” בין יוזמותיו של תמיר, ומתוארת כשורת תיקוני חקיקה להגבלת מפגעי רעש, אוויר וזיהום. הארכיון לא מציין לאיזה תיקון הכוונה. ברשימת החוקים שתיקנו את החוק מ-1961, לפי מאגר החקיקה של הכנסת, אין תיקון שהתקבל בשנים 1965-1981. ייתכן שהכוונה להצעות שלא עברו או לחוקים סמוכים, והשאלה פתוחה.

החוקים שתמיר יזם, לפי פרק בשם החוק, עסקו במפגעים מסוג אחר: הרחקת שלטי חוצות מצידי הדרכים, ניקיון ברשות הרבים ושיקום מחצבות נטושות. את הוועדה שבראשה עמד אפשר להכיר דרך ההיסטוריה של ועדת הפנים והגנת הסביבה, וכל אלה פרקים בתולדות הגנת הסביבה בישראל.

איך השתנה החוק למניעת מפגעים מאז 1961?

מאז 1961 תוקן החוק בעשרה חוקים, ורובם התקבלו מ-1992 ואילך. ב-1997 עברה האחריות עליו לשר לאיכות הסביבה ושונו דרכי הענישה. ב-2008, בשנה שבה נחקק חוק אוויר נקי, בוטל הסעיף על זיהום אוויר. ב-2013 קיבל שוטר סמכות להיכנס למקום, גם לבית מגורים ובתנאים מסוימים, כדי להפסיק רעש.

מתי	מה קרה
13 במרס 1961	הכנסת הרביעית מקבלת את החוק למניעת מפגעים
1961	הקמת מלר”ז, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר
1965	מלר”ז פותחת במאבק משפטי נגד תחנת הכוח רידינג
סוף 1966	ועדה משותפת של ועדות הפנים והשירותים ממליצה על רשות לביקורת זיהום אוויר. לפי תמיר, ההמלצה נשארה על הנייר
3 ביוני 1970	תמיר מעלה בכנסת את “בעיית הזיהום הסביבתי בישראל וסכנותיו”
1974	תמיר נבחר ליושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ועמד בראשה עד דצמבר 1975. אחר כך עמד בראש ועדת המשנה לאיכות הסביבה, לפחות עד 1978 (“הארץ”, 1978)
1979	תקנות על רעש בלתי סביר מציוד בנייה
1990	תקנות רעש בלתי סביר, עם הגדרות ותקנים טכניים למדידת רעש
1992	החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), ותקנות למניעת רעש
1997	האחריות על החוק עוברת לשר לאיכות הסביבה, ודרכי הענישה משתנות
2008	הסעיף על זיהום אוויר מבוטל, בשנה שבה נחקק חוק אוויר נקי
2013	שוטר רשאי להיכנס למקום כדי להפסיק רעש

את החוקים הסביבתיים שבאו לפניו ואחריו, לפי סדר השנים, מסדרת רשימת חוקי איכות הסביבה בישראל.

מה ההבדל בין חוק למניעת מפגעים לחוק למניעת מפגעים סביבתיים?

החוק מ-1961 קובע איסורים ועבירות, ומאפשר לנפגע לתבוע את מי שגרם לרעש או לריח כמטרד ליחיד. החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ”ב-1992, מאפשר לארגוני סביבה שהמשרד להגנת הסביבה הכיר בהם להגיש תביעות אזרחיות בשם הציבור נגד מי שגורם למפגע סביבתי, גם מפגע רעש.

החוק של 1992 נמנה בעצמו עם החוקים שתיקנו את החוק מ-1961. הוא נועד בעיקר למקרים שבהם גוף גדול או רשות פוגעים בציבור רחב, והציבור מיוצג בתביעה בידי ארגון סביבה. לפי ויקיפדיה, התקדים שנוצר במאבק של מלר”ז ברידינג הוא שפתח בישראל את הדלת לתביעות אזרחיות לשמירת איכות הסביבה.