אמנת ברצלונה וישראל: מווינה 1972 לחתימה ב-1976

אמנת ברצלונה היא האמנה הבינלאומית להגנה על הים התיכון מפני זיהום. היא נחתמה בברצלונה ב-16 בפברואר 1976 ונכנסה לתוקף ב-12 בפברואר 1978. ישראל חתמה עליה באותו מעמד שבו חתמו מדינות ערב, ואשררה אותה בינואר 1978. כארבע שנים לפני החתימה, בוועידה בין-פרלמנטרית בווינה, התקבלה הצעה של נציגי הכנסת לשיתוף פעולה נגד זיהום הים התיכון.

מהי אמנת ברצלונה נגד זיהום הים התיכון?

אמנת ברצלונה היא הסכם אזורי בין המדינות השוכנות לחופי הים התיכון. היא מחייבת אותן לצמצם את זיהום הים התיכון מאוניות, ממטוסים וממקורות ביבשה, ולשתף פעולה במקרי חירום, בניטור ובמחקר. שמה המקורי היה “האמנה להגנת הים התיכון מפני זיהום”. ב-1995 היא תוקנה וקיבלה שם רחב יותר, שכולל גם את אזור החוף.

האמנה היא המסגרת המשפטית של תוכנית הפעולה לים התיכון (Mediterranean Action Plan, MAP), שאומצה ב-1975 ביוזמת תוכנית הסביבה של האו”ם (UNEP). המדינות החתומות התחייבו, בין השאר, לפעול נגד השלכת פסולת מספינות ומטוסים, נגד פריקת מזהמים מאוניות ונגד זיהום שמגיע מהיבשה, להגן על המגוון הביולוגי ולהחיל חקיקה סביבתית אצלן.

לאמנה נוספו עם השנים פרוטוקולים לנושאים מוגדרים. אחד מהם, להגנת הים מפני זיהום שנוצר בקידוחים לחיפוש גז ונפט, נכנס לתוקף בתחילת 2011.

מתי נחתמה אמנת ברצלונה?

האמנה נחתמה ב-16 בפברואר 1976, בסיום ועידה שנפתחה בברצלונה ב-2 בפברואר. היא נכנסה לתוקף ב-12 בפברואר 1978, וממשלת ישראל אשררה אותה בינואר 1978. הנוסח המתוקן של 1995 נכנס לתוקף ב-9 ביולי 2004. לחתימה קדמו כארבע שנים של ועידות בינלאומיות, ונציגי הכנסת השתתפו בחלק מהן.

מתי	מה קרה	מקור
נובמבר 1971	השר יגאל אלון יוזם ועידה בינלאומית למניעת זיהום בים התיכון	ויקיפדיה העברית
סוף יוני 1972	ועידה בין-פרלמנטרית על איכות הסביבה בווינה מקבלת פה אחד הצעה ישראלית לשיתוף פעולה נגד זיהום הים התיכון	הארכיון (דבר השלטון המקומי, 1972), ויקיפדיה העברית
29 במרץ 1974	ועידה בין-פרלמנטרית ברומא של 14 מדינות מחופי הים התיכון דנה בהצלת הים	ויקיפדיה העברית
1975	אימוץ תוכנית הפעולה לים התיכון (MAP) ביוזמת UNEP	ויקיפדיה, EMWIS
סוף אוקטובר 1975	ועידה בין-פרלמנטרית במונאקו מקבלת פה אחד את הצעת תמיר להכריז על 1978 “שנת הים התיכון”	הארכיון (מעריב, 6.11.1975)
16 בפברואר 1976	חתימת האמנה בברצלונה	ויקיפדיה, International Water Governance
ינואר 1978	ממשלת ישראל מאשררת את האמנה	ויקיפדיה העברית
12 בפברואר 1978	האמנה נכנסת לתוקף	ויקיפדיה, International Water Governance
10 ביוני 1995	האמנה מתוקנת ומקבלת שם חדש	ויקיפדיה
9 ביולי 2004	הנוסח המתוקן נכנס לתוקף	ויקיפדיה, International Water Governance

מה היה חלקה של ישראל בדרך לאמנת ברצלונה?

בסוף יוני 1972 התכנסה בווינה ועידה בין-פרלמנטרית על איכות הסביבה, והכנסת שלחה אליה את ח”כ מרדכי סורקיס ויוסף תמיר. בתום הוועידה התקבלה פה אחד הצעה ישראלית לשיתוף פעולה בינלאומי נגד זיהום הים התיכון, וגם המשלחות הערביות תמכו בה. את ההצעה הציג תמיר בשם ישראל, לפי דיווח מ-1972 בדבר השלטון המקומי.

הוועידה בווינה התכנסה באותו חודש שבו נערכה ועידת האו”ם על סביבת האדם בשטוקהולם, ותמיר ייצג את הכנסת בשתיהן, כפי שמופיע בקורות חייו. הדיווח מ-1972, שמודפס בספר “העתיד יסוב סביב הסביבה” (עמ’ 25), מונה את שני נציגי הכנסת, וכך גם ויקיפדיה העברית, לפי מעריב מ-2 ביולי 1972. הקטע שנשמר בארכיון מספר את הסיפור מנקודת המבט של תמיר. לפיו, תמיר הגיש ליושב ראש הוועידה, לורד קנת מבריטניה, הצעה לסדר היום, וזה היה נוסחה:

הוועידה מחליטה על הקמת גוף של 18 מדינות השוכנות לחופי הים התיכון. הגוף נועד לגונן על הים שמימיו מתחלפים אחת ל-150 שנה, מפני זיהום סביבתי שנגרם מנהרות הזורמים לתוכו משלוש יבשות (אירופה, צפון אפריקה ומערב אסיה) ומפני זיהום ממאות מכליות הפורקות דלקים בנמליו

(נוסח ההצעה שהגיש יוסף תמיר בווינה ב-1972, כפי שהוא מובא בטקסט “הישג נדיר ליוזמה ישראלית” שבארכיון) · לקטע המלא

לפי אותו קטע, ברגע שהטיוטה הופצה בין הצירים פרצה סערה בארמון הבסבורג, ונציגי מדינות ערב מצפון אפריקה, ממערב אסיה ומהמפרץ הפרסי נחרדו מהאפשרות לתמוך ביוזמה ישראלית. הדיווח מ-1972 מספר איך זה נגמר: ההצעה התקבלה “פה אחד אחרי מגעים מאחורי הקלעים”, ומשלחת הפרלמנט הספרדי, הקורטס, “פעלה רבות אצל המשלחות הערביות לתמוך בהצעת ישראל”.

הקטע מוסיף שני פרטים שלא מצאנו להם מקור נוסף. בסיום הוועידה ניגש לתמיר ראש המשלחת הספרדית, ניקולה פרנקו, אחיינו של הרודן פרנסיסקו פרנקו, וביקש את רשותו “ליישם את ההחלטה שנתקבלה”, ותמיר הסכים. ובהמשך נבחר תמיר לוועדה שסיירה בחלק ממדינות הים התיכון כדי לתכנן את המאבק במזהמי הים.

האמנה נמנית עם היוזמות שבעמוד החוקים והיוזמות של תמיר באתר, והיא אחד הפרקים הבינלאומיים בהיסטוריה של הגנת הסביבה בישראל.

למה נציגי מדינות ערב תמכו בהצעה ישראלית?

המקורות לא מפרטים את שיקוליהם בווינה. הדיווח מ-1972 אומר רק שהמשלחת הספרדית שכנעה אותן. מה שנשמר הוא דבריו של נציג סוריה בוועידה שנערכה שלוש שנים אחר כך במונאקו. פיליפ קאבה, שנאם שם מיד אחרי תמיר, אמר ש”שלום בר-קיימא במזרח התיכון, עשוי לעזור במלחמה להצלת הים שממנו אנחנו שואבים חיים”.

לפי הדיווח במעריב, הוועידה במונאקו “התנהלה באווירה מעשית ועניינית, ללא גלישה לנושאים פוליטיים”. על ההצעה של תמיר התנהל ויכוח ער, שבו השתתפו נציגי גופי האו”ם, מדעני ים ומשפטנים בינלאומיים, ובסופו היא התקבלה פה אחד.

מה הציע יוסף תמיר בוועידת מונאקו ב-1975?

בסוף אוקטובר 1975 נפגשו במונאקו נציגי הפרלמנטים של מדינות הים התיכון והים השחור, ותמיר ייצג את הכנסת כיושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה. הוא הגיש תוכנית פעולה בת עשרה סעיפים לכל אגן הים התיכון. חלק מהסעיפים התקבלו, והצעתו להכריז על 1978 “שנת הים התיכון” התקבלה פה אחד.

לפי הדיווח במעריב מ-6 בנובמבר 1975, נציגי סוריה, תוניסיה ולבנון לא הביעו התנגדות להצעה. ההצעות האחרות של תמיר זכו לתמיכה וצורפו למסמך הסיכום של הוועידה:

• מרכז מודיעין אקולוגי במזרח הים התיכון, שישרת את עמי האזור בשעת חירום, למשל כשהים מוצף בדלק.
• ועדה פרלמנטרית בהשתתפות מומחים, שתסייר במדינות ותוודא שהחלטות האיגוד הבין-פרלמנטרי מתבצעות.
• ביקורת פרלמנטרית הדוקה יותר על משרדי הממשלה שעוסקים בהגנה על הסביבה.
• התאמה בין חוקי המדינות שנוגעים להגנה על הים.

1978, השנה שתמיר הציע להקדיש לים התיכון, היא גם השנה שבה נכנסה האמנה לתוקף.

למה בחלק ממסמכי הארכיון אמנת ברצלונה מתוארכת ל-1974?

השנה 1974 מופיעה בטקסטים בארכיון מ-2000 ואילך, ובהם ראיון עם תמיר מ-2004, ובכתבת מעריב מנובמבר 1975 כפי שהוקלדה מחדש, אבל האמנה נחתמה ב-16 בפברואר 1976. הכתבה מ-1975 מזכירה “אמנת ברצלונה 1974” חודשים לפני החתימה, ולכן נראה שהשנה נוספה בעריכה מאוחרת. ב-1974 נערכה ברומא ועידה בין-פרלמנטרית על הצלת הים התיכון, וב-1975 אומצה תוכנית הפעולה.

בקטע “הישג נדיר ליוזמה ישראלית” התאריך תוקן, ובכתבת מעריב נוספה הערת עורך. ייתכן שתמיר זכר כך את ועידת רומא או את התהליך כולו, אבל זו השערה, והמקורות שבידינו לא מכריעים.

נושא	מה נקבע	לפי מה
שנת החתימה על האמנה	16 בפברואר 1976, בברצלונה	מסמכי האמנה (ויקיפדיה, International Water Governance)
מי הגיש את ההצעה בווינה	משלחת הכנסת, ח”כ מרדכי סורקיס ויוסף תמיר; תמיר הציג אותה בשם ישראל	דבר השלטון המקומי, 1972
איך התקבלה ההצעה בווינה	פה אחד, גם בתמיכת המשלחות הערביות	דבר השלטון המקומי, 1972; מעריב, 2.7.1972 (לפי ויקיפדיה)
מתי התכנסה הוועידה בווינה	בסוף יוני 1972, למשך שלושה ימים. זו הייתה הוועידה השנייה; הראשונה התקיימה בבון ב-1971	דבר השלטון המקומי, 1972
מספר המדינות	עדיין פתוח: בקטע בארכיון 18, וב-1976 חתמו 14 מדינות והקהילה האירופית	הארכיון; ויקיפדיה האנגלית

מי חתום על אמנת ברצלונה היום?

הצדדים לאמנה הם 21 מדינות מחופי הים התיכון והאיחוד האירופי, ובהן ישראל, מצרים, לבנון, סוריה, טורקיה, יוון, קפריסין, צרפת, איטליה וספרד. ב-1976 חתמו עליה 14 מדינות והקהילה האירופית, ומדינות נוספות הצטרפו עם השנים. הרשות הפלסטינית מחזיקה במעמד של משקיפה, ובדצמבר 2017 ביקשה להצטרף לאמנה.

לפי ויקיפדיה האנגלית, בוסניה והרצגובינה עוד לא אשררה את הנוסח המתוקן של 1995. בוועידה לציון 30 שנה לתוכנית הפעולה, במאי 2005, צוין שרוב מדינות הים התיכון עדיין מזרימות לים כמויות גדולות של שפכים לא מטוהרים, חוץ ממדינות האיחוד האירופי וישראל, שמטהרות או מטפלות ברוב השפכים לפני שהם מגיעים לים.