חיים וסביבה: ההיסטוריה של ארגון הגג הסביבתי בישראל

חיים וסביבה הוא ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. את הארגון יזם והקים ח״כ יוסף תמיר באמצע שנות ה-70, ותמיר עמד בראשו כ-25 שנה. בשנותיו הראשונות קיבל הארגון מקום קבוע במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, וגם היום, לפי האתר שלו, הוא מייצג את התנועה הסביבתית בוועדות תכנון.

מהו ארגון חיים וסביבה?

חיים וסביבה (באנגלית Life & Environment) הוא עמותה שהחברים בה הם ארגוני סביבה. באתר הארגון, sviva.net, הוא מתאר את עצמו כ”ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל”, ומגדיר את מטרתו המרכזית כהעצמה והגדלה של יכולת ההשפעה של התנועה הסביבתית. ההגדרה הזו קרובה מאוד לזו שמופיעה בארכיון של מייסדו.

בביוגרפיה של יוסף תמיר הארגון מוגדר “אירגון-גג של עמותות לא-ממשלתיות למען הסביבה ואיכות החיים”, ובכתבה בהארץ מ-2005 “אירגון-הגג של הירוקים”. בדברי הברכה לרגל הערב לכבוד יום הולדתו ה-90 של תמיר, ב-6 במרץ 2005, הסביר ד״ר דב חנין, אז יו״ר הארגון, מה היה החידוש: “הישג שלישי חשוב היה בהקמת אירגון-הגג שאין לו דוגמה. הנוסחה הייתה פשוטה: שילוב כוחות במאבק להגנת הסביבה”. הדברים נשמרו בעמוד תשעים שנה בסביבה.

אילו ארגוני סביבה בישראל חברים בחיים וסביבה?

לפי ויקיפדיה העברית, הארגון מאגד כ-140 ארגוני סביבה מכל הארץ, ובהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, גרינפיס, צלול, מלר״ז והקרן הקיימת לישראל. באתר של חיים וסביבה יש מאגר של ארגוני סביבה בישראל, שאפשר לחפש בו לפי נושא, כמו תחבורה, חינוך ומפגעים סביבתיים, ולפי עיר.

כל ארגון חבר ממשיך לפעול בדרכו, וארגון הגג מחבר ביניהם ומייצג אותם יחד. כמה מהארגונים האלה, וגם ארגון הגג עצמו, הוקמו או נוהלו בידי אנשים שכתבו על תמיר עוד בחייו, ודבריהם שמורים באוסף דברי ההוקרה ובעמוד הברכות לערב ה-90:

ארגון	מי כתב	מתי	מה כתב על תמיר
החברה להגנת הטבע	עזריה אלון, ממייסדי החברה	אוקטובר 1976	”האיש שמשך אחריו חברי כנסת מכל הסיעות”
החברה להגנת הטבע	איתן גדליזון, מנכ״ל החברה	ינואר 1996	שדבריו “במאבק נגד כביש חוצה ישראל” הם “תענוג לעין הקוראת ולאוזן השומעת”
אדם טבע ודין	עו״ד אלון טל, ממקימי העמותה	2002	”המחוקק הידידותי ביותר לסביבה”
חיים וסביבה	ד״ר דב חנין, יו״ר הארגון	6.3.2005	בירך אותו בשם “התנועה הסביבתית” וכינה אותו “מניח היסוד שלה”

את ארבעתם, לצד אנשים נוספים מהשנים הראשונות של התנועה, מציגה גם הרשימה על חלוצי איכות הסביבה בישראל.

מי הקים את חיים וסביבה?

את הארגון יזם והקים יוסף תמיר, אז חבר כנסת ויו״ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה. לפי ויקיפדיה העברית, השתתפו בהקמה גם עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע, ד״ר אורי מרינוב, מנהל השירות לשמירת איכות הסביבה, ואברהם יפה, שעמד בראש רשות שמורות הטבע.

שלושה מהארבעה כבר עבדו יחד קודם לכן. תמיר, אלון ומרינוב היו שלושתם במשלחת ישראל לוועידת האו״ם על סביבת האדם בשטוקהולם, ביוני 1972, כפי שתמיר עצמו מנה אותם במאמר מ-1982. על הוועידה ועל חלקה של ישראל בה יש עמוד נפרד: ועידת שטוקהולם 1972.

לפני הארגון פעל תמיר בעיקר מתוך הכנסת. הוא יזם שדולה של חברי כנסת למען איכות הסביבה, שכונסה לראשונה בסוף 1970 והפכה ב-1974 לוועדה סטטוטורית יחד עם ועדת הפנים, כפי שמתואר בעמוד על ההיסטוריה של ועדת הפנים והגנת הסביבה. בין 1970 ל-1976 יזם ועדות לאיכות הסביבה ליד ההסתדרות, התאחדות התעשיינים, מרכז השלטון המקומי וארגונים נוספים. הסיפור הרחב של המוסדות האלה מופיע בהיסטוריה של הגנת הסביבה בישראל.

מתי הוקם ארגון חיים וסביבה?

שתי השנים נכונות: תמיר יזם את הארגון ב-1974, והארגון נרשם כעמותה ב-1975. כך כתב הארגון עצמו בחוברת ענני המחר מ-1996: חיים וסביבה “הוקם כעמותה ללא כוונות רווח ביוזמת יוסף תמיר, בשנת 1975”. תמיר עצמו אמר ב”הארץ” ב-1994: “ב-1974 הקמתי את חיים וסביבה”. ויקיפדיה העברית מתארכת את הגרעין הראשון ל-1975.

מקור	שנה	מה כתוב
יוסף תמיר, ראיון ל”הארץ”, 3.4.1994 (נדפס ב”מר סביבה”, עמ׳ 67)	1974	”ב-1974 הקמתי את חיים וסביבה"
"ענני המחר”, חוברת הארגון מ-1996 (עמ׳ 2 ו-5)	1975	”הוקם כעמותה ללא כוונות רווח ביוזמת יוסף תמיר, בשנת 1975”; “עתה מלאו לפעילותו 20 שנה”
מכתב של השרה לאיכות הסביבה יהודית נאות	1974, בעקיפין	מתייחס לאירוע “לציון 30 שנה לייסוד אירגון ‘חיים וסביבה‘“
ויקיפדיה העברית	1975	הגרעין הראשון של הארגון נוסד ב-1975

על המכתב של נאות, שנשמר בעמוד העדויות, רשום התאריך 30.5.2000. לפי ויקיפדיה, נאות כיהנה כשרה לאיכות הסביבה מפברואר 2003 עד אוקטובר 2004, ולכן המכתב נכתב כנראה ב-30.5.2004, שלושים שנה אחרי שתמיר יזם את הארגון. בעמוד העדויות נוספה על כך הערת עורך.

איך קיבל חיים וסביבה מקום במועצה הארצית לתכנון ולבנייה?

בזכות תיקון לחוק התכנון והבנייה, ששריין לארגון מקום קבוע במועצה. עד אמצע שנות ה-70 ישבו במועצה הארצית רק נציגי משרדי הממשלה. בארכיון החוק מתואר כחקיקה שיזם יוסף תמיר ומתוארך ל-1974. בוויקיפדיה העברית התיקון מתוארך ל-1975, ומתואר כיוזמה של הארגון החדש.

לפי המאמר על החוקים שיזם תמיר, זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות המדינה שבה ניתן במועצה מקום לנציג הציבור. התיקון פתח את הדיונים על התכנון הפיזי של המדינה לארגונים שאינם ממשלתיים. שלושים שנה אחר כך, ב-2005, מנה תמיר את המעמד הזה בין ההישגים של התנועה הירוקה:

אחד ההישגים החשובים בתחום הזה הוא התגייסות האקדמיה, והרחבת החינוך הסביבתי גם לבתי-ספר. יש כיום שיתוף-פעולה טוב יותר בין הגופים הירוקים, והם נהנים ממעמד מוכר במוסדות התיכנון.

(יוסף תמיר, בראיון ל”הירוק הראשון” מאת צפריר רינת, הארץ, 3.3.2005)

מה עשה חיים וסביבה בשנות ה-80 וה-90?

סביב 1990 כינסה הנהלת הארגון ישיבות מיוחדות על משבר המים, ושלושה נציבי מים הגיעו אליהן בנפרד. ב-1991 ניסח תמיר בשם הארגון הצעות לוועידת פריז על הסביבה, ובהן הקמת מועצה של האו״ם להגנת הסביבה. הארגון העניק גם פרס הוקרה שנתי לשידורי טלוויזיה חינוכיים, בלי אלימות ובלי מתירנות.

משבר המים. נציבי המים שהשתתפו בישיבות היו צמח ישי, מאיר בן-מאיר וד״ר דן זסלבסקי. לפי המאמר על משבר המים, הנהלת הארגון מתחה ביקורת קשה על ניהול משק המים, בתקופה שבה, כלשון המאמר, כל בר-דעת היה מודע למשבר. ההקשר הרחב מופיע בעמוד על ההיסטוריה של משבר המים בישראל.

ועידת פריז, 1991. תמיר קיבל הזמנה רשמית לוועידה, בחתימת נשיא צרפת פרנסואה מיטראן. בשם חיים וסביבה הציע שהאו״ם יקים מועצה להגנת הסביבה, שלחבריה יהיו סמכויות כמו לחברי מועצת הביטחון, ושהמועצה תמנה אומבודסמן עולמי שיפקח על יישום אמנות הסביבה. לפי התיאור של שתי ההצעות, כל 150 צירי הוועידה דחו אותן.

טלוויזיה. הארגון החליט להעניק פרס הוקרה שנתי לשידורים חינוכיים ולתוכניות תרבות, מדע וסביבה. אחד הזוכים היה ערוץ 8 בכבלים, בזכות סדרות וסרטים על מדע, סביבה, אמנות והיסטוריה. הנימוקים המלאים מופיעים במאמר על זכות הציבור לדעת.

ההצעה של 1988. ח״כ רוני מילוא בישר לתמיר באותה שנה שראש הממשלה יצחק שמיר הציע לו לכהן כשר הראשון לאיכות הסביבה, והציע לתמיר להיות היועץ האישי שלו. תמיר סירב. לפי המאמר על המאבק להקמת המשרד, הוא העדיף להמשיך בפעילות מחוץ לכנסת, כיו״ר חיים וסביבה. איך הוקם המשרד עצמו מתואר בעמוד על הקמת המשרד לאיכות הסביבה.

מה היו התחנות המרכזיות בתולדות חיים וסביבה?

הארגון נולד מתוך פעילות פרלמנטרית שהחלה ב-1968, קיבל מקום במועצה הארצית לתכנון ולבנייה באמצע שנות ה-70, ופעל בראשות יוסף תמיר עד 1999 או 2000. אחר כך עבר להנהגה חדשה, ובמרץ 2005 היה שותף לערב לכבוד יום הולדתו ה-90 של מייסדו, בסינמטק תל אביב.

שנה	מה קרה	מקור
סוף 1970	מתכנסת לראשונה שדולה של חברי כנסת למען איכות הסביבה, שיזם יוסף תמיר	ארכיון (“הארץ” 1981; צילום מינואר 1971 ב”מר סביבה”)
יוני 1972	תמיר, עזריה אלון ואורי מרינוב במשלחת ישראל לוועידת שטוקהולם	ארכיון
1974-1975	חיים וסביבה: יוזמה ב-1974, רישום כעמותה ב-1975	תמיר ב”הארץ” 1994; “ענני המחר” 1996
1974 או 1975	תיקון לחוק התכנון והבנייה: נציג קבוע לארגון במועצה הארצית	ארכיון (1974), ויקיפדיה (1975)
1988	תמיר דוחה הצעה להיות יועץ השר הראשון לאיכות הסביבה, ונשאר יו״ר הארגון	ארכיון
סביב 1990	ישיבות הנהלת הארגון על משבר המים	ארכיון
1991	הצעות לוועידת פריז על הסביבה, בשם הארגון	ארכיון
1999	אלון טל מחליף את תמיר בראשות הארגון	ויקיפדיה
2005	ערב לכבוד יום הולדתו ה-90 של תמיר, בשיתוף הארגון	ארכיון
2005	הארגון מתחיל להוביל את טקס “הגלובוס הירוק”	ויקיפדיה

מי עמד בראש חיים וסביבה אחרי יוסף תמיר?

תמיר פרש מתפקיד היו״ר ב-1999 או ב-2000, אחרי כ-25 שנה. לפי ויקיפדיה העברית, אחריו כיהנו אלון טל (1999-2003) ודב חנין (2003-2006), ושניהם מופיעים בארכיון כיו״ר הארגון בדברים שאמרו על תמיר. ברשימה בוויקיפדיה מופיעים אחריהם גם דני רבינוביץ, אילון שוורץ, מוסי רז ורחל עזריה.

יו״ר	שנים, לפי ויקיפדיה	בארכיון
יוסף תמיר	1975-1999	”כיהן כיו”ר האירגון 25 שנה” (ביוגרפיה)
אלון טל	1999-2003	”ממקימי עמותת ‘אדם טבע ודין’ ויו”ר ‘חיים וסביבה’”, בדברים מ-2002
דב חנין	2003-2006	בירך את תמיר כיו״ר הארגון לרגל ערב ה-90, 6.3.2005
דני רבינוביץ	2006-2008
אילון שוורץ	2008-2010
מוסי רז	2010-2020
רחל עזריה	2020-2024

אלון טל כתב על תמיר ב-2002, בדברים שנשמרו בעמוד העדויות, שהוא “הקדים בארבעים שנה את אלו שהעזו להרהר על פוליטיקה בירוק”. תמיר עצמו לא הפסיק לפעול אחרי שפרש. בכתבה בהארץ ממרץ 2005 נכתב שהוא “לא נטש לגמרי את הפעילות”, ושבאותם ימים ניסה לקדם כינוס עולמי בישראל של פעילי ארגוני סביבה, אנשי רוח ואנשי דת.