קנצלרית גרמניה מאמצת רעיון סביבתי מהפכני של תמיר

ב-1991, בוועידת פריז על הסביבה, העלה יוסף תמיר שתי הצעות החלטה לשילוב האו”ם בהגנה על כדור הארץ. ארבע-עשרה שנים לאחר מכן, אנגלה מרקל, הקנצלרית הטרייה, מציבה את הנושא הסביבתי בראש האג’נדה העולמית, וקובעת: שמירה על עתיד כדור הארץ חשובה לא פחות ממניעת מלחמות

בשלהי שנת 1991 קיבל יוסף תמיר הזמנה רשמית, בחתימת נשיא צרפת דאז, פרנסוא מיטראן, להשתתף ב”ועידת פריז על הסביבה”. תמיר, כמו שאר המוזמנים לוועידה, התבקש להגיש הצעות ורעיונות לדיון ולקבלת החלטות. הוא ניסח בשם חיים וסביבה (אירגון-הגג של עמותות הגנת הסביבה בישראל) שתי הצעות בזו הלשון:

א.האו”ם יכונן מועצה להגנת סביבה, שתפקידה יהיה לגונן על כדור הארץ, מפני זיהומים והשלכותיהם. לחברי המועצה יוענקו סמכויות זהות לאלו של חברי מועצת הביטחון של האו”ם.ב.המועצה החדשה תמנה אומבודסמן עולמי. תפקידו יהיה לפקח על יישום האמנות הבינלאומיות שנחתמו על-ידי המדינות החברות באו”ם, ועל מצב כדור הארץ מההיבט הסביבתי והאקולוגי.

ההצעות פורסמו בהבלטה ביומון הוועידה, שנקרא DA ZI BAO (‘בוקר טוב’ בסינית). היוזמה זכתה לתהודה רבה, עוררה ויכוחים אך נדחתה על-ידי כל 150 צירי הוועידה. אפילו המשלחת הגרמנית שהגיבה בחיוב לרעיון שהעלה נציג ישראל, הסתייגה מההצעות. הסיבה לכך הייתה פשוטה בתכלית: מדינות העולם אינן נלהבות ליישם אמנות בינלאומיות שעליהן חתמו. מבחינתן, הייצור התעשייתי המזהם עדיף על האוויר הצח ומוטב שהאו”ם לא יעסוק באכיפה ובבקרה.

ארבע-עשרה שנה אחרי הוועידה, נכונה ליוסף תמיר הפתעה נעימה ממקור בלתי-צפוי: אנגלה מרקל ניצחה בבחירות לנשיאות גרמניה, שנערכו בסתיו 2005. באחד מנאומיה הראשונים כקנצלרית, בישרה מרקל על שינוי מרענן במדיניות החוץ של גרמניה, באומרה: “ביטחון המין האנושי תלוי לא רק במניעת מלחמות, אלא גםבשמירה על עתיד כדור הארץ. זאת, על-ידי עצירת ההכחדה של יערות העד, הגנה על האוקיינוסים ומקורות מי השתייה, מניעת זיהום האטמוספרה והתחממות הביוספרה. לשם כך החליטה לצרף את גרמניה למועצת הביטחון של האו”ם, ולהשפיע בדרך זו על הגנת הביוספרה”.

אנגלה מרקל החלה את דרכה הפוליטית ב-1990, כחברת הבונדסטאג הגרמני. ב-1994 נבחרה לכהונת השרה לענייני איכות הסביבה, שימור סביבתי ובטיחות גרעינית. סביר להניח, כי הייתה מודעת לכך, שהמשלחת הגרמנית לוועידת פריז 1991, דחתה את ההצעה לשילוב האו”ם במערכה הגלובלית להגנת כדור הארץ. האם הצהרותיה הסביבתיות כקנצלרית הן ניסיון לתקן את המעוות, באיחור של 14 שנים?

יוסף תמיר יכול להתגאות בכך, שרעיונותיו המקוריים הבשילו וזוכים לאימוץ על-ידי רבים ממדינאי העולם, אם כי אינם נקבעים כהחלטות מחייבות של גופים בינלאומיים.

ההצעות טבעו בים הניירת

זמן-מה לפני ההתכנסות בפריז השתתף תמיר בוועידה משותפת של שני אירגונים בינלאומיים - ULA

(איגוד הרשויות המקומיות) ו-UNEP (תוכנית הסביבה של האו”ם), שהתקיימה בבניין האו”ם בניו-יורק. באותה עת ייצג תמיר בהתנדבות את מרכז השילטון המקומי בישראל, בתפקיד יו”ר ועדת איכות הסביבה המוניציפלית.

בדיוני ניו-יורק העלה תמיר את הצעותיו למעורבות האו”ם במערכה על הגנת הסביבה. סוכם שההצעות יידונו בוועידת פיסגת כדור הארץ, שנועדה להתכנס בריו דה ז’נרו, ב-1992, לציון עשרים שנה לוועידת סטוקהולם על סביבת האדם. ועידת ריו הייתה אירוע מרשים ומבטיח, שהסתיים בהררי ניירת גדושת סיסמאות ותו לא. הרעיונות של תמיר טבעו בים הדיונים.

נביא הזעם האוסטרלי

בינתיים, מצב כדור הארץ מידרדר והולך. טים פלאנרי הוא מדען אוסטרלי, ביולוג במקצועו, חוקר מאובנים, אקולוג ואינטלקטואל שנוי במחלוקת. ספרו “היבשת המתייבשת”, שדן בגורלה העגום של אוסטרליה, עורר פולמוס ציבורי עז. ספרו החדש, The Weather Makers, המתריע מפני הסכנות הנשקפות ליקום המתחמם, חולל גל תגובות חסר תקדים. להלן מספר נתונים מתוך הספר:

*קרחוני הקוטב: הקרח בקוטב הצפוני נמס במהירות הגדולה פי עשרה מהערכות קודמות. התחממות כדור הארץ הגיעה לרמה הגבוהה ביותר מזה מיליוני שנים! התוצאה: מגוון המינים על פני האדמה נכחד והולך בקצב מואץ. גל החום שפקד את אירופה ב-2003, בטמפרטורות שלא נרשמו מזה 46 אלף שנים, נחשב אירוע מכונן מבחינה סטטיסטית. המסת הקרחונים משפיעה על מפלס הימים המתחממים, מחוללת סופות הרסניות ופוגעת קשות בשוניות האלמוגים, במיוחד במזרח הרחוק.

*זוללי האנרגיה: כל אחד מששת המיליארדים ויותר החיים כיום על פני האדמה, צורך אנרגיה בכמות הגדולה פי ארבע מזו שצרכו אבות-אבותיו לפני 100 שנה בלבד.

*שיטפונות: בכל שנות ה-60’ של המאה הקודמת נפגעו 7 מיליון בני-אדם, בשיטפונות שפקדו את כדור הארץ. מספר נפגעי השיטפונות בשנת 2004 לבדה, הגיע ל-150 מיליון בני-אדם.

*תחמוצות הפחמן: כמות תחמוצות הפחמן, הנה הגורם העיקרי להתהוות הגזים המביאים להתחממות פני כדור הארץ. קודם למהפכה התעשייתית הייתה כמות התחמוצות כ-280ppm (חלקיקים למיליון). כיום, כמות גזי הפחמן באטמוספרה עומדת על 380 ppm, הרמה הגבוהה ביותר של הגז הרעיל מאז ומעולם.

*הכחדת החי: החום, היובש ופורענויות הטבע, ממשיכים לדלדל את מגוון המינים של כדור הארץ. אשתקד נכחדו 18% מתוך 1103 מיני בעלי-חיים. בקצב זה, עלולים 58% מצורות החיים שעל פני האדמה להיעלם כליל.

גילויים מביכים

טים פלאנרי אינו פסימי. הוא מאמין שהאדם המודרני משכיל דיו ומצויד בכלים מדעיים נאותים, כדי לגונן על היקום. זאת בתנאי שיצר ההתאבדות הקולקטיבי ייבלם. ניתן לחיות ללא גזים רעילים, אם רק נאמץ שימוש באנרגיה נקיה, נרסן את הצרכנות הפרועה והבזבזנית, וניישם את אמנת קיוטו משנת 1992 לשימור האקלים (ארצות-הברית ואוסטרליה מתחמקות עד היום מאישרורה). באם סעיפי האמנה ייושמו ככתבם וכלשונם, טוען פלאנרי, צריכת הדלקים המאובנים תקטן ב-70%.

גילוייו של פלאנרי מביכים את האוסטרלים. השימוש בפחם להנעת גלגלי הכלכלה של היבשת הענקית, גובה מחיר סביבתי כבד. תוצרי שריפת הפחם מחוללים תגובת שרשרת של התייבשות, קרינה והתחממות, ירידת מפלס האקוויפרים ברחבי אוסטרליה ועלייה בזיהום האוויר בריכוזים עירוניים. מדענים אוסטרלים חישבו ומצאו שהתחממות של שלוש מעלות נוספות, עלולה להמיט שואה על היבשת. זה עלול לקרות ב-2100.

בדצמבר 2005 כונסה במונטריאול, קנדה, ועידה עולמית מטעם האו”ם, לדיון בגורל אמנת קיוטו. סופה היה מר ונמהר. הוועידה נכשלה בגין עמדות סין וארצות-הברית. הפליטה של גזים רעילים הגורמת לאפקט החממה, רק תלך ותגדל. הקולקטיב האנושי הגלובלי, מסתבר, אינו מסוגל להתעמת עם בעיית התחממות כדור הארץ.