ועידת שטוקהולם 1972: מה הוחלט בה ומה היה חלקה של ישראל

ועידת שטוקהולם, ובשמה הרשמי ועידת האו״ם על סביבת האדם, התכנסה בבירת שוודיה בין 5 ל-16 ביוני 1972. זו הייתה הוועידה העולמית הראשונה שהציבה את הסביבה כנושא מרכזי. היא אישרה הצהרה של 26 עקרונות ותוכנית פעולה של 109 המלצות, ובעקבותיה הוקמו UNEP ויום הסביבה העולמי. את הכנסת ייצג בה ח״כ יוסף תמיר.

מה הייתה ועידת שטוקהולם 1972?

ועידת שטוקהולם הייתה כינוס של האו״ם שעסק כולו בסביבת האדם: מים נקיים, אוויר, אדמה, שמירת הטבע, זיהום, והקשר בין כל אלה לפיתוח הכלכלי. נציגי המדינות דנו בה בשאלה איך אפשר לפתח כלכלה בלי להרוס את מקורות החיים. יוסף תמיר, שהשתתף בה, כתב שהיא כונסה ביוזמת שוודיה והקדישה אחד-עשר ימי דיונים לבעיות סביבת האדם.

את הוועידה ארגן מוריס סטרונג, שמזכ״ל האו״ם או תאנט הזמין אותו לעמוד בראשה כמזכ״ל הוועידה. ראש ממשלת הודו, אינדירה גנדי, נשאה בה נאום שקשר בין ניהול הסביבה לבין המאבק בעוני. ברית המועצות ושאר מדינות ברית ורשה החרימו את הוועידה, משום שמזרח גרמניה לא נכללה בה.

בכתבים של יוסף תמיר העיר נכתבת “סטוקהולם”, ובחיפוש בגוגל מופיעות שתי הצורות.

כמה מדינות השתתפו בוועידת שטוקהולם?

לפי ספריית המשפט הבינלאומי של האו״ם, השתתפו בה נציגים של 113 מדינות חברות. יוסף תמיר, שהיה חבר במשלחת ישראל, כתב ב-1982 מספר קרוב: כ-2,000 צירים מ-114 מדינות, ושכולם הסכימו פה אחד שעל האדם לשנות את יחסו לסביבה שבה הוא חי. בערך על הוועידה בוויקיפדיה האנגלית מופיעות 122 מדינות, ומהן 70 מדינות מתפתחות.

בכל המקורות, גוש מזרח אירופה נעדר. תמיר עצמו הגדיר אותה ב-1982 “הוועידה המוצלחת ביותר בתולדות כינוסי האו”ם”. זו הערכה שלו, ולא נתון, אבל היא מסבירה למה חזר אליה במאמרים שכתב עשר ושלושים שנה אחריה.

מה הוחלט בוועידת שטוקהולם?

הוועידה אישרה את הצהרת שטוקהולם, ובה 26 עקרונות על הקשר בין סביבה לפיתוח, ותוכנית פעולה של 109 המלצות. ההמלצות עוסקות במעקב אחרי מצב הסביבה בעולם, בניהול הסביבה, ובצעדים בינלאומיים שיתמכו בשני אלה. מן הוועידה יצאה גם ההחלטה להקים גוף קבוע של האו״ם לענייני סביבה, שנקרא לימים UNEP.

מה יצא מהוועידה	מה זה	מתי
הצהרת שטוקהולם	26 עקרונות על סביבה ופיתוח	יוני 1972
תוכנית הפעולה	109 המלצות, בשלושה תחומים	יוני 1972
UNEP, תוכנית הסביבה של האו״ם	גוף קבוע של האו״ם לסביבה, מטהו בניירובי	הוקם בהחלטת העצרת הכללית 2997, 1972
יום הסביבה העולמי	יום מודעות שנתי ב-5 ביוני, יום פתיחת הוועידה	הוכרז ב-1972, צוין לראשונה ב-1973

תמיר סיכם את רוח ההחלטות בשלוש מילים. לדבריו, “פיתוח ללא הרס” הייתה לסיסמת התקופה שאחרי שטוקהולם, והגישה הזו אומצה על ידי עשרות מיליוני שוחרי סביבה. כך תיאר את המסר עשר שנים אחרי שחזר מהוועידה:

המסר של ועידת סטוקהולם היה נחרץ: החיים על פני כדור הארץ בסכנה, בגלל התערבות האדם בנעשה בקליפת כוכב הלכת שלנו. חובה לאזן את הפיתוח ולבצעו ללא הרס.

(יוסף תמיר, “חזון אחרית הימים נוסח שטוקהולם”, דבר, 11 ביוני 1982)

מה כתוב בעקרונות של הצהרת שטוקהולם?

העיקרון הראשון קובע שלאדם יש זכות יסוד לחירות, לשוויון ולתנאי חיים נאותים, ושמוטלת עליו האחריות לשמור על הסביבה בשביל הדור הזה והדורות הבאים. עקרונות אחרים דורשים לשמור על משאבי הטבע, להפסיק להזרים חומרים רעילים, למנוע זיהום של הים ולעזור למדינות מתפתחות. עיקרון 21 עוסק בזיהום שחוצה גבולות.

עיקרון	מה הוא אומר, בקיצור
1	זכות לתנאי חיים נאותים, ואחריות לשמור על הסביבה לדורות הבאים
2	את משאבי הטבע יש לשמור בתכנון זהיר, גם בשביל מי שיבוא אחרינו
5	משאבים שאינם מתחדשים ינוצלו כך שלא ייגמרו, והתועלת מהם תתחלק בהגינות
6	יש להפסיק להזרים חומרים רעילים בכמויות שהסביבה לא מסוגלת לנטרל
7	המדינות ימנעו זיהום של הים שמסכן את בריאות האדם ואת החיים בים
8-9	פיתוח כלכלי וחברתי הכרחי, ומדינות מתפתחות זקוקות לעזרה כספית וטכנולוגית
21	מדינה רשאית לנצל את משאביה, אבל אחראית לכך שלא תפגע בסביבה של מדינות אחרות

הנוסח המלא באנגלית מופיע במסמכי האו״ם. הטבלה מקצרת אותו לפי הסיכום בערך “Stockholm Declaration” בוויקיפדיה האנגלית.

איך נולדה תוכנית הסביבה של האו״ם (UNEP)?

UNEP, תוכנית הסביבה של האו״ם, היא אחת התוצאות העיקריות של ועידת שטוקהולם. העצרת הכללית של האו״ם הקימה אותה בהחלטה 2997, ובדצמבר 1972 בחרה פה אחד במוריס סטרונג, מזכ״ל הוועידה, לעמוד בראשה. המטה הוקם בניירובי שבקניה, ולפי ויקיפדיה UNEP הייתה סוכנות האו״ם הראשונה שמטהּ במדינה מתפתחת.

לתמיר היה קשר ל-UNEP גם אחרי שטוקהולם. זמן קצר לפני ועידת פריז על הסביבה של 1991 השתתף בוועידה משותפת של UNEP ושל איגוד הרשויות המקומיות, בבניין האו״ם בניו יורק, כנציג מרכז השלטון המקומי בישראל. ב-1994 העניקה לו UNEP את פרס מפעל החיים שלה בתחום הגנת הסביבה, כפי שמופיע בציר הזמן של חייו.

מה הקשר בין ועידת שטוקהולם ליום הסביבה העולמי?

יום הסביבה העולמי נקבע לזכר ועידת שטוקהולם. העצרת הכללית של האו״ם קבעה ב-1972 את 5 ביוני, היום שבו נפתחה הוועידה, כיום שנתי למודעות לסביבה. לפי אתר יום הסביבה של UNEP, הוא צוין לראשונה ב-5 ביוני 1973, תחת הסיסמה Only One Earth, “רק כדור ארץ אחד”.

על התאריכים, על הוויכוח בין המקורות לגבי השנה הראשונה ועל האופן שבו מציינים אותו היום יש עמוד נפרד: יום איכות הסביבה העולמי ולמה הוא חל ב-5 ביוני.

מי ייצג את ישראל בוועידת שטוקהולם?

לפי מאמר של יוסף תמיר מ-1982, משלחת ישראל כללה את אבא אבן, דוד הורביץ, עזריה אלון, אורי מרינוב ואותו עצמו, כנציג הכנסת. תמיר הגיע לשטוקהולם כיו״ר שדולה של חברי כנסת למען איכות הסביבה, שיזם ושכונסה לראשונה בסוף 1970. בינואר 1972, בעקבות יוזמת השדולה, הקים יו״ר הכנסת ועדת אד-הוק לאיכות הסביבה.

עזריה אלון היה ממייסדי החברה להגנת הטבע. ד״ר אורי מרינוב ריכז את פעילות הוועדה הישראלית הלאומית לביוספרה ולאיכות הסביבה, ולימים היה מנכ״ל המשרד לאיכות הסביבה. לפי המאמר על השדולה ועל המאבק להקמת המשרד, תמיר היה החבר היחיד בוועדה הלאומית ההיא שלא בא מהאקדמיה. עזריה אלון ואורי מרינוב מופיעים, לצד אנשים נוספים מאותו דור, ברשימה על חלוצי איכות הסביבה בישראל.

שלושה שבועות אחרי שטוקהולם, ב-27 ביוני 1972, ייצג את הכנסת גם בוועידה הבין-פרלמנטרית השנייה לאיכות הסביבה, בווינה. הראשונה התקיימה בבון ב-1971, לפי דיווח מ-1972 בדבר השלטון המקומי. לפי עמוד החקיקה באתר, משם יצאה היוזמה הבין-פרלמנטרית שהובילה לאמנת ברצלונה להגנת הים התיכון.

שנתיים-שלוש אחר כך הקימו שלושה מחברי המשלחת, תמיר, אלון ומרינוב, יחד עם אברהם יפה, את ארגון הגג חיים וסביבה.

מה ישראל עשתה בעקבות ועידת שטוקהולם?

אחרי הוועידה, הצעדים הראשונים באו בתוך שנתיים, והמשרד הממשלתי רק אחרי יותר משש-עשרה שנה. ב-1973 הוקם במשרד ראש הממשלה השירות לשמירת איכות הסביבה. ב-1974 הוקמה בכנסת ועדה סטטוטורית לאיכות הסביבה, שחוברה לוועדת הפנים, ותמיר נבחר לעמוד בראשה. ההחלטה להקים משרד לאיכות הסביבה התקבלה רק ב-25 בדצמבר 1988.

בעיתון דבר, ביוני 1982, כתב תמיר שאף ממשלה בישראל לא דנה במסקנות שטוקהולם ולא הקימה משרד לענייני סביבה, “כמקובל כיום ברוב מדינות העולם”. לפי חשבונו, באותו עשור הוקמו משרדי סביבה ב-117 מדינות. חמישה ימים קודם לכן, במאמר שפרסם בידיעות אחרונות, ניסח את זה חד יותר: ישראל נותרה “המדינה המפותחת היחידה, שלא טרחה לכונן משרד המרכז את כל תחומי הגנת הסביבה”.

שנה	מה קרה	מקור
סוף 1970	מתכנסת לראשונה שדולה של חברי כנסת למען איכות הסביבה, שיזם תמיר	ארכיון
ינואר 1972	יו״ר הכנסת מקים ועדת אד-הוק לאיכות הסביבה	ארכיון
5-16 ביוני 1972	ועידת האו״ם על סביבת האדם, שטוקהולם	האו״ם, ארכיון
27 ביוני 1972	הוועידה הבין-פרלמנטרית השנייה לאיכות הסביבה, וינה	ארכיון
1973	הקמת השירות לשמירת איכות הסביבה במשרד ראש הממשלה	ויקיפדיה
1974	ועדה סטטוטורית לאיכות הסביבה, שחוברה לוועדת הפנים; תמיר בראשה	ארכיון
25 בדצמבר 1988	הממשלה מחליטה להקים משרד לאיכות הסביבה	ויקיפדיה

מה קרה בין השדולה של 1970 לבין המשרד של 1988 מתואר בעמוד על איך הוקם המשרד לאיכות הסביבה, והתמונה הרחבה יותר נמצאת בהיסטוריה של הגנת הסביבה בישראל.

מה נשאר מוועידת שטוקהולם?

הוועידה הותירה מוסדות שפועלים עד היום, ובראשם UNEP ויום הסביבה העולמי. לפי אתר Stockholm+50, היא הובילה גם להקמת משרדי סביבה במדינות רבות, ופתחה סדרה ארוכה של ועידות או״ם בנושאים עולמיים. יוסף תמיר, שהיה בה, הגיע שלושים שנה אחריה למסקנה פסימית הרבה יותר: רוב ההחלטות נותרו על הנייר.

ב-1992, עשרים שנה אחרי שטוקהולם, התכנסה בריו דה ז׳נרו ועידת פסגת כדור הארץ. לפני כן העלה תמיר, באותה ועידה בניו יורק, הצעות לשלב את האו״ם באכיפת אמנות הסביבה, וסוכם שיידונו בריו. לפי המתואר בארכיון, ועידת ריו הסתיימה בהררי ניירת, והרעיונות שלו טבעו בים הדיונים. ביוני 2022 כונסה בשטוקהולם ועידת Stockholm+50, לציון חמישים שנה לוועידה הראשונה.

האזהרות שהשמיע תמיר בעשורים שאחרי שטוקהולם, גם על האקלים, מרוכזות בעמוד על האזהרות המוקדמות על משבר האקלים בישראל. ב-2002, בביטאון לשכת המסחר הבינלאומית, כתב:

בעקבות השתתפותי בוועידות, כנסים ועצרות בינלאומיים (הראשונה בהן, עצרת האו”ם על סביבת האדם בסטוקהולם, יוני 1972), צברתי ניסיון עשיר על מצב הביוספרה. הלקח המר הוא, שההחלטות, ההמלצות, הסיכומים והתוכניות לשיפור המצב, נותרו ברובם על הנייר.

(יוסף תמיר, “במערכה הזו כולנו מפסידים”, מסילות סחר, ביטאון לשכת המסחר הבינלאומית, 11.4.2002)