הישג נדיר ליוזמה ישראלית

אבי אמנת ברצלונה 1976

רעיון פשוט בתכלית של יוסף תמיר הוליד ב-1972 את אחד המפעלים הבינלאומיים הסביבתיים החשובים והמוצלחים: אמנת ברצלונה להגנה על הים התיכון מזיהומי דלק ושפכים.

בסוף יוני 1972 נפתחה בארמון הבסבורג בווינה ועידה בין-פרלמנטרית עולמית שנייה לנושא הסביבתי האקולוגי (הראשונה התקיימה בבון בקיץ 1971). היוזמים: האירגונים הלא-ממשלתיים (NGO) בגרמניה. הוועידה נועדה להימשך יומיים, כאשר סדר-יומה נקבע מראש.

ח”כ יוסף תמיר, שייצג את ישראל בוועידה יחד עם ח”כ מרדכי סורקיס, הגיש ליו”ר, לורד קנת מבריטניה, הצעה לסדר-היום בה נאמר: “הוועידה מחליטה על הקמת גוף של 18 מדינות השוכנות לחופי הים התיכון. הגוף נועד לגונן על הים שמימיו מתחלפים אחת ל-150 שנה, מפני זיהום סביבתי שנגרם מנהרות הזורמים לתוכו משלוש יבשות (אירופה, צפון אפריקה ומערב אסיה) ומפני זיהום ממאות מכליות הפורקות דלקים בנמליו”.

מרגע הפצת טיוטת ההצעה בין צירי הוועידה, פרצה סערה בארמון הבסבורג. נציגי מדינות ערב, מצפון אפריקה וממערב אסיה ומאזור המפרץ הפרסי, נחרדו מהאפשרות של תמיכה ביוזמה ישראלית. אך בתום יומיים של התייעצויות קדחתניות, שיחות שיכנוע ותיווך בין המדינות השונות, שבהם פעלה רבות משלחת הפרלמנט הספרדי (הקורטס) אצל המשלחות הערביות, התקבלה הצעת תמיר פה אחד.

בסיום הוועידה ניגש אל תמיר ראש המשלחת הספרדית, ניקולה פרנקו (אחיינו של הרודן הספרדי, גנרליסימו פרנקו) ואמר: “אני מבקש את רשותך ליישם את ההחלטה שנתקבלה”. תמיר הסכים ללא היסוס. כעבור כמעט ארבע שנים, ב-16 בפברואר 1976, נערך בברצלונה טקס החתימה על אמנת ברצלונה, בהשתתפות נציגי כל 18 המדינות השוכנות לחופי הים התיכון ונציגי UNEP, אירגון האו”ם להגנה על הסביבה.

אמנת ברצלונה הייתה לפרויקט ההצלה הימי הגדול של האו”ם והאיחוד האירופי. יוסף תמיר נבחר לוועדה שסיירה באחדות ממדינות הים התיכון, לצורך תיכנון המאבק במזהמיו הפוטנציאליים.