לא בא לי גלובלי

אלפי מפגינים שוחרי סביבה פוצצו את הכנס השנתי של אירגון הסחר העולמי בסיאטל, במחאה על התפשטות הגלובליזציה ובדאגה אמיתית לגורל היקום

(“מסילות סחר”, ביטאון לשכת המסחר הבינלאומית, ינואר 2000)

דבר מוזר אירע לי בסוף 1999. היה זה בקיבוץ שפיים, יישוב חקלאי שהפך למרכז מסחרי ותיירותי משגשג נוסח ארצות-הברית. כ-3000 אנשי משק וכלכלה, מדעני סביבה ואקולוגיה מהטכניון בחיפה, אישי מדינה ובהם שרת איכות הסביבה, דליה איציק, וצעירים שוחרי איכות סביבה, זומנו ליום-עיון בנושא “עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל”.

במוקד יום-העיון עמד מחקר של טובי החוקרים המקצועיים במגוון תחומי סביבה ואקולוגיה, שנערך ביוזמת פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה, ממנו עלתה תמונת-מצב חמורה: משק המים מתמוטט, הזיהום לסוגיו מחמיר, שוד האדמות והפיכתן לנדל”ן נמשך, העיור כושל, עורקי התחבורה נסתמים וכך הלאה.

בחלל אולם הדיונים ריחפה שאלה נוקבת ואכזרית: כיצד נחיה בתחילת האלף השלישי ואיזו ארץ נוריש לדורות הבאים!

הוטל עלי לנהל את הדיון שנמשך יום תמים. ניצלתי את הבמה המכובדת וחזרתי על ביקורתי השיטתית והעקבית זה עשרות בשנים. אמרתי את אשר על ליבי. “אם האדם המודרני לא ישכיל לרסן את יצר הצריכה המוגזם, את ניצול מקורות הקיום, אם לא יתאים את אורח חייו למגבלות כדור הארץ - אנו בצרה. הדורות הבאים ישלמו את המחיר”.

יותר מ-35 שנה אני מנסה להסביר שהאדם מוגבל ביכולתו להשתלט על מקורות הקיום - ורק עתה, בפתח האלף השלישי, מחלחלת התודעה הזו למוחם של מיליונים ברחבי תבל. “במצב דברים שכזה - אמרתי בשפיים - עלולה להתחולל תסיסה. לא ירחק היום ובעולם תפרוץ מהפכה שתנסה להחזיר אותנו לכור מחצבתנו - אל האדמה, שהפכה למשאב כלכלי ספקולטיבי במקום נכס חיוני שבלעדיו אין חיים”.

לאחר מכן הוספתי: “בעוד מספר שנים נהיה עדים להתקוממות המונים, במיוחד של הדור הצעיר, שינסה לכונן סדר עולמי חדש. היא תפסיק את הרס החיים באוקיינוסים, תשים קץ להכחדת יערות-העד, תצמצם את זיהום המים הזכים ותקטין את הפגיעה באקלים ובאטמוספרה”.

לא חלפו אלא ארבעה ימים, ובסיאטל שבמדינת וושינגטון פרץ המרד. את נס המרד הניפו צעירים שוחרי שיוויון חברתי, פועלים החרדים מזרועה הארוכה של הגלובליזציה ומהשתלטות תאגידי הענק על כלכלת העולם, חסידי איכות הסביבה החרדים לגורל היקום, מתנגדי הקפיטליזם הגורם לקיטוב בחברה האנושית ומנציח עוני מחריד של רבע מאוכלוסיית כדור הארץ.

הרקע: הכנס השנתי של אירגון הסחר העולמי (WTO). ישיבת הפתיחה החגיגית פוצצה. אלפי מפגינים נהרו לסיאטל מכל קצוות תבל, התעמתו עם כוחות הביטחון והפתיעו בעוצמת התנגדותם את המימסד הפיננסי החולש על המשק והכלכלה הגלובליים.

מאותו יום ואילך שונו במידה רבה סדרי העדיפויות של הבנק העולמי, אירגון הסחר העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. האדם, הסביבה, החברה, הפיתוח והממון החלו להצטייר באור שונה, יותר אנושי ופחות חומרי. פיתוח בר-קיימא קיבל תוקף רב יותר.