אטומים לאטום

התלות המוחלטת של ישראל בייבוא דלק, מהווה סיכון כלכלי וביטחוני ראשון במעלה. מכאן נוצר הצורך בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים וידידותיים לסביבה, בהם שמש ורוח, גז טבעי ואף אנרגיה גרעינית * שלושים שנה אחרי ההמלצה לזרז הקמת כורים גרעיניים בישראל, הפחם והדלק ממשיכים לשמור על בלעדיות

בסוף דצמבר 1974 העלה ח"כ יוסף תמיר הצעה לסדר-היום, שנדונה במליאה ועוררה עניין רב. כותרת ההצעה: "בעיית האנרגיה בישראל והפיגור בניצול הכוח האטומי לצורכי ייצור חשמל והתפלת מים".

יומיים לאחר הדיון בכנסת ערך תמיר מסיבת עיתונאים בבית סוקולוב בתל-אביב, שבה הציג את נושא האנרגיה הנקייה, יתרונותיה וחסרונותיה.

לאחר כ-30 שנה פירסם מגזין הכלכלה הבריטי רב-המוניטין The Economist, מאמר שכותרתו "האנרגיה הגרעינית חוזרת למשחק". בין היתר נאמר בו כי "התחממות כדור הארץ יצרה חיבור לא-צפוי בין פעילי איכות הסביבה לתומכי האנרגיה הגרעינית, שקוראים להקמת כורים חדשים..."

בעת שבעיית האנרגיה עלתה לדיון בכנסת, עמדו מחירי הנפט בעולם על כ-2 דולר לחבית. שלושים שנה לאחר מכן, נמכרת חבית ב-62 דולר. חוזי שחורות צופים שהמחיר יטפס עד 100 דולר לחבית.

ניצנים ראשונים לעלייה בלתי-נמנעת בצריכת הדלקים, נראו כבר ב-1974. במקביל, יצרניות הנפט הגדולות התארגנו לגוף מונופוליסטי (OPEC), והמחירים החלו להאמיר.

בשל תלותה המוחלטת של ישראל בייבוא דלק, העריך תמיר שהדבר מהווה סיכון כלכלי וביטחוני ראשון במעלה. הדיון שנערך בעקבות הנמקת ההצעה, חיזק הערכה זו. משתתפיו התייחסו למקורות אנרגיה חלופיים, כגון שמש ורוח, גז טבעי, ביטומן (פצלי שמן) ואף אנרגיה גרעינית. במקביל, הוצע להנהיג מדיניות חיסכון בצריכת החשמל והדלק.

בהקשר זה, ציטוט מתוך ההצעה לסדר-היום: "הישראלי הממוצע צורך כ-2600 קילוואט בשנה, המקבילים ל-2.5 טון דלק לנפש... רמה זו דומה לצריכה לנפש בגרמניה, אך גבוהה במעט מהצריכה לנפש בצרפת או ביפאן, גדולה פי שלושה מהצריכה ביוון, פי חמישה מלבנון ופי עשרה מאיראן, המפיקה כמויות אדירות של נפט".


אנרגיה ממש אוצר

ביזבוז האנרגיה בישראל נמשך עד היום הזה ואף עולה על ממוצע הצריכה במדינות אירופה. האחראים הישירים לכך הם האוצר ופקידיו. המיסים המוטלים על הדלק לסוגיו ועל כלי-הרכב, מכניסים מאות מיליונים בשנה לקופת האוצר. ככל שתגדל צריכת הדלק ורכישת המכוניות, כך תתפח הקופה. ב-2005, לדוגמה, תוציא מדינת ישראל כ-5 מיליארד דולר על ייבוא דלק!

אנו עדים להיעדר תיכנון יסודי בתחום האנרגיה, להתעלמות מן התמורות שחלו בתחום החיוני הזה, תוך זילזול מופגן בהשלכות הבריאותיות של השימוש בדלקים רעילים, כמו גם ויתור על עצמאות בתחום אספקת האנרגיה. במרוצת 30 השנים האחרונות היו הפחם והנפט חומרי הדלק הבלעדיים של ישראל, ורק לאחרונה נחתם חוזה לרכישת גז ממצריים, וממאגר נפט ים-תיכוני ישראלי.

שניים מגדולי מדעני הגרעין של ישראל, הפרופסורים ארנסט דוד ברגמן ושמעון יפתח, שכיהנו כראשי הוועדה לאנרגיה אטומית, טענו שעל ישראל "להגמיש את מקורות האנרגיה ולא להתבסס לאורך ימים על מקור יחיד".

ב-1975 פעלו ברחבי תבל 204 תחנות-כוח גרעיניות. בחלוף 30 שנה עומד מספרן על 540. רק בישראל, הפחם והנפט עדיין שומרים על בלעדיות. בצרפת, לדוגמה, מופקים היום 85% מצריכת האנרגיה הכללית על-ידי כורים גרעיניים. בגרמניה, הולנד, דנמרק ובריטניה מופעלות 25,000 טורבינות רוח, ואירופה כולה מנצלת את הרוח לצורכי אנרגיה. שינוי קיצוני מתחולל גם במזרח הרחוק. סין מתכננת להקים 30 כורים גרעיניים חדשים בעשור הקרוב. הודו, יפאן, טייוואן, דרום קוריאה ורוסיה, מניחות יסודות לכורים גרעיניים נוספים.


כל היוזמות נגנזו

יוסף תמיר העלה בכנסת את הכורח לעבור להתפלת מים וציטט את מדען הגרעין הנודע, פרופסור אדוארד טלר, שקבע בפסקנות, כי אין כל סכנה בפסולת הגרעינית. בהמשך ציטט את ד"ר אליעזר טל, מנהל המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ליד משרד ראש הממשלה, שהמליץ לנצל את מרבצי האבן הביטומינית בנגב, את חום השמש ואת עוצמת הרוח להפקת אנרגיה. כל יוזמות הגוף המייעץ הזה נגנזו אי-שם במגירות האוצר ובלשכות ראשי הממשלות.

על השגותיו של ח"כ יוסף תמיר השיב במליאה שר המסחר והתעשייה, חיים בר-לב. בין היתר הצהיר במפתיע כי "בעוד עשר שנים (כלומר, בשנת 1985) ישראל תפיק 16% מייצור החשמל באמצעות אנרגיה גרעינית". השר בר-לב הפליג בתיאור מגוון האפשרויות לייצור חשמל, ובהם אנרגיה גיאותרמית, מרבצים של אבן ביטומן, ניצול כבול החולה, ועוד. מכל הדיבורים הרמים הללו לא נותרו כל עקבות בספר דברי הימים של ייצור האנרגיה בארץ.

הנושא הועבר פה אחד מהמליאה לוועדת הכלכלה של הכנסת. זו כוננה ועדת-מישנה בת חמישה חברים, אחד מהם תמיר, לליבון הבעיה. הוועדה קיימה עשרות ישיבות, במסגרתן שמעה עדויות של בכירים ומומחים בענף האנרגיה, הנדסת התפלת מים, המכון הגיאולוגי, חברת החשמל, המכון לחיזוי טכנולוגי, הטכניון בחיפה ומקצוענים בתחום חיפושי הנפט.

בתום שישה חודשי דיונים, ניסחה הוועדה מסמך סיכום והניחה אותו על שולחן הכנסת. להלן עיקרי המסקנות:

  1. הוועדה מדגישה את הצורך החיוני של ישראל להקטין את תלותה של המדינה במקורות אנרגיה חיצוניים ורואה בכך משימה לאומית ממדרגה ראשונה.
  2. לאחר ששמעה את הגורמים והמומחים הקשורים בנושא האנרגיה בישראל, ממליצה הוועדה על כינון רשות לאומית לאנרגיה. הרשות תרכז בידה את הטיפול בענייני האנרגיה, תתווה מדיניות ותיכנון לטווח ארוך, תעבד תוכנית-אב לפיתוח מקורות אנרגיה אלטרנטיביים, תוך קביעת סדרי עדיפות והקצאת משאבים לפי סדר עדיפות זה, הן בתחום המחקר והפיתוח והן בתחום המעשי. הרשות תפקח על הרשויות והגופים העוסקים באנרגיה, ותגיש לכנסת דוחו"ת תקופתיים על פעולתה.
  3. בהיותנו תלויים כיום בצורה מוחלטת באספקת דלק נוזלי שמקורותיו עשויים להיסתם, יש חשיבות ראשונה במעלה להגברת קצב חיפושי נפט בשטח מדינת ישראל.
  4. יש להצטער שהמאמצים והאמצעים שהוקדשו לצורך חיפושי נפט בכל שנות קיום המדינה לא היו מספיקים, ולא נעשה די כדי למשוך גורמים זרים להשקיע בחיפושים ובקידוחים...
  5. הוועדה ממליצה על הגדלת כושר האחסנה של דלק, לשם אגירה לשעת חירום.
  6. הוועדה הקדישה מקום רחב לבירורים בעניין הקמת כורים גרעיניים להפקת החשמל והתפלת מים, שבתיכנונם עוסקים לאחרונה. המומחים שהופיעו בפניה ציינו והדגישו את חשיבות זירוז הקמת הכורים הגרעיניים, לפיתרון בעיית האנרגיה בישראל.
  7. הוועדה מוצאת לנכון לצטט דברים שאמר פרופ' ארנסט ברגמן ז"ל, שהופיע בפניה סמוך לפטירתו: "שגינו שלא התחלנו בהקמת כור גרעיני בהספק של 1000 מגה ואט להפקת דלק ומים מותפלים, לפני עשר שנים!" יש בכך משום הוכחה כי היה פיגור מצער בתחום זה, ויש להדביקו באופן נמרץ.
  8. כן מציינת הוועדה את דברי הפרופ' י. אדר מהוועדה לאנרגיה אטומית, כי לדעתו, האנרגיה הגרעינית היא האלטרנטיבה הממשית היחידה לישראל במאה הנוכחית. לפי הערכתו, תזדקק ישראל עד סוף המאה הנוכחית ל-17 יחידות כוח גרעיניות, שיספקו כ-90% מצריכת החשמל. עם זאת, כבר בסוף שנות ה-80' ניתן יהיה להפיק באמצעותן כ-50% מצריכת החשמל.
  9. לוועדה הוגשה גם חוות-דעת בכתב של פרופ' שמעון יפתח, נשיא האגודה הישראלית למדע הגרעין, המציע לאשר בדחיפות הקמת שני כורים גרעיניים בהספק של 600 מגה-וואט כל אחד.
  10. לאור הנ"ל ממליצה הוועדה לגשת ללא דיחוי להקמת כורים גרעיניים להפקת אנרגיה ומים מותפלים, ולהחיש ככל האפשר את התיכנון והסידורים המעשיים, הכרוכים במימוש תוכניות אלו.
  11. נוכח בעיות הבטיחות והצורך במיגון המתקנים הגרעיניים מפני פגיעה אפשרית, ובמיוחד לאור מצבה הביטחוני של ישראל, יש להקים מתקנים תת-קרקעיים, כדי למנוע כל סיכון אפשרי בתחומים רגישים אלה. יש לקבל בנידון, את מלוא המידע והניסיון ממדינות בהם קיימים כבר כורים אטומיים להפקת חשמל, ולפעול לפיהם. כן יש לבחון בקפדנות את נושאי איכות הסביבה וסילוק הפסולת, על מנת לא לגרום לזיהומים סביבתיים ולמפגעים אחרים.
  12. הוועדה מעריכה את המחקרים הנעשים באוניברסיטאות ועל-ידי מדענים שונים, ליצירת מקורות אנרגיה חליפיים לנפט, ומחזקת את ידיהם בעבודתם המדעית החשובה.
  13. לאור הדחיפות במציאת מקורות אנרגיה אלטרנטיביים, סבורה הוועדה שיש לעודד במיוחד את התוכניות והמחקרים להפקת אנרגיה שניתן ליישמם בשנים הקרובות כדוגמת אנרגיית השמש, וכן התוכנית הניסיונית לניצול פסולת וחומרים אחרים לייצור אנרגיה.
  14. לאור ההערכות השונות בדבר כדאיות כריית תעלה מהים התיכון לים המלח, על-מנת להפיק חשמל מניצול הפרשי הגובה של המים שיוזרמו בתעלה זו, מבקשת הוועדה מן העוסקים בבדיקת התוכנית, למצות את הנושא מכל ההיבטים.
  15. מהתוכניות שהובאו בפניה על הפקת אנרגיה חליפית, ניצול האבן הביטומנית במרבצים במקומות שונים בארץ, נראית ריאלית. יש להגיע בהקדם למסקנות ברורות בקשר לכדאיות הכרייה וההפקה של מרבצים אלה.
  16. הוועדה רואה בהגברת תודעת החיסכון בדלק, צורך חיוני, וממליצה להנהיג חיסכון קפדני בצריכת האנרגיה. יש לחנך את הציבור לשימוש נכון בצריכת דלק ובחשמל, שיביא לחיסכון של עשרות מיליוני דולרים בשנה.
  17. הוועדה רואה צורך להסב את תשומת הלב הנוגעים בדבר, לבעיות האקולוגיות העלולות להתעורר מהקמת תחנות-כוח המופעלות בפחם.