עד כלות הנשימה

מנועי המכוניות פולטים מגוון עשיר וקטלני של גזים רעילים וחלקיקים מסוכנים, לאוויר שאנו נושמים. הדרך הבדוקה לצמצם את נזקי זיהום האוויר, היא להגביל את השימוש ברכב פרטי

מאת יוסף תמיר (פורסם בעיתון "הארץ", 5 במאי 1992)

אם מכירת המכוניות בישראל תמשך בקצב של תחילת 1992, יעלה מספר כלי-הרכב המוטוריים בארץ בסוף העשור לשני מיליון. כבר עתה נמצאת ישראל במקום הראשון בעולם, בשיעור הגידול של מספר המכוניות לנפש. מדיניות ממשלות ישראל בתחום זה נוגדת באופן קוטבי את המתרחש באירופה, בארצות-הברית ובמדינות מפותחות אחרות. ברובן, יש האטה ברכישת מכוניות. במספר מדינות אף נרשם קיפאון במכירות.

בארצות-הברית מתנהל מסע הסברה נמרץ להעדפת תחבורה המונית. קליפורניה עומדת בראש, בכל הנוגע להערמת קשיים על השימוש במכוניות ובמאמצים לקדם שימוש ברכב מונע בחשמל ובאנרגיית השמש, או באנרגיה נקיה משולבת בבנזין.

ואילו אצלנו, הצפת המכוניות מתקרבת למימדים של שיתוק תחבורתי. ככל שהצפיפות תגדל, כן יגברו המפגעים הסביבתיים, הבריאותיים, הבטיחותיים והכלכליים ויגדל מספר תאונות הדרכים. מדיניות המעודדת רכישת רכב באמצעות הנחות במיסים, כנהוג בארץ, מתעלמת מאינטרסים אורבניים רבי-חשיבות ומרווחת תושבי הערים וסביבתן.

הבעיה נולדה כאשר האוצר גילה שמיסוי כבד על רכב פרטי, משמש מקור הכנסה אידאלי למימון תקציבים שאין בינם לבין התנועה וההובלה כל קשר. מדיניות שגויה זו הולידה את היצף המכוניות. בתוך פחות מ-40 שנה עלה המספר מ-34 מכוניות לאלף נפש בשנת 1954, ל-200 בשנת 1992. בו בזמן הוקפא לגמרי פיתוח התשתית התחבורתית.

עידוד רב למגיפת רכישת המכוניות מהווה מחירם הזול של סוגי הדלקים בארץ, הבנזין והסולר, הנמוכים בהשוואה לאלו הנהוגים באירופה. מדיניות זו היא שערורייתית, גורמת לביזבוז מטבע חוץ, מזיקה לבריאות התושבים ולסביבתם ומאיצה את הנתק בתעבורה וההובלה.

בריטניה, למשל, היא מעצמת נפט (המונפק מהים הצפוני), אך ליטר בנזין נמכר שם ב-2.16 שקלים. בישראל, שמייבאת מאה אחוזים של הדלק שהיא צורכת, המחיר הוא 1.67 ש"ח.


מתקפת גזים

מחקר שנערך בארץ בנושא עוצמת הפגיעה של השימוש המופרז בכלי-רכב, התייחס רק להיקף הנזק הכספי, בנפש וברכוש, עקב תאונות הדרכים (כמיליארד דולר ב-1991). לא נחקרו הנזקים לרכוש העירוני ולצמחיה כתוצאה מהרעלים שהן פולטות. הנה מה שהתפרסם בביטאון הבנק העולמי על מפגעי הגזים שפולטות המכוניות:

* חד-תחמוצת הפחמן: משבש את קליטת החמצן של כדוריות הדם. מאיץ נימנום ותרדמה. גורם לדלקות גרון ואף, חוסר הכרה ובמקרים קיצוניים אף מוות. פוגם בחשיבה ובתגובות. משפיע שלילית על התפתחות ההריון והעוברים. גורם להצטברות מפגעים בדרכי הנשימה ומחליש את כושר העבודה.

* תחמוצות החנקן: מגבירות את הנטייה ואת הרגישות לדלקות וירליות, כגון שפעת. גורמות שיעול, דלקת ריאות ובצקת. מאיצות תופעות אסטמתיות. התחברות החנקן עם מזהמים אחרים באוויר, מגבירה את הסכנות.

* פחמימן ויתר המרכיבים האורגניים הרגישים: גורמים לגירויים בעיניים, שיעול ודלקות אף ועור. פליטת הגזים משריפת מנועי דיזל משפיעה על הריאות.

* אוזון: גז המעורר רעד, שיעול כאבי ראש, אי-נוחות פיזית. מחליש את חיסון הגוף מפני הצטננויות. גורם לדלקת ריאות, קצרת ואף להתקפי-לב.

עופרת: משבשת את מערכות כלי הדם והעצבים. מזיקה לכליות. קיים יסוד להערכה שהעופרת פוגעת בכושר הלמידה בגיל הילדות, ובו בזמן גורמת לפעילות-יתר בגיל ההתבגרות. הרעל חודר לריאות ולמערכת העיכול, גם לאחר המגע הישיר עם החומר.

* גופרית דו-חמצנית: מאיצה תסמינים של קצרת, נפחת ריאות ודלקות דרכי הנשימה. משבשת את פעילות הריאות.

* חלקיקים מרחפים: השפעתם ניכרת במיוחד באזורים עירוניים צפופי אוכלוסין, וברחובות החסומים לזרימת אוויר. בהתחבורתם עם מזהמים אחרים הם הופכים למאיצים סרטניים, משבשים את חימצון הדם ופוגעים בדרכי הנשימה. הקורבנות המועדים לכך הם ילדים וקשישים.

מחקרים מדעיים אחרונים אף מצביעים על זיהומים שנגרמים מפליטת הגזים מהרכב, אשר מתערבבים עם חומרים כימיים המצויים באוויר. כך נוצרת מערבולת נוספת של רעלים אטמוספריים.


עצות של מתכננים אטומים

ישראל הופכת 'תורמת' מפוקפקת להגברת 'אפקט החממה' של כדור הארץ. ב-1991 נפלטו מהמכוניות כ-10 מיליון טונות פחמן חד-חמצני, גז שהוא אחד המרכיבים העיקריים בהתחממות האטמוספרה.

אנו על סף הסכמים בינלאומיים שלפיהם יוטלו קנסות בשיטת 'המזהם משלם', כך שישראל תיאלץ להקצות כמה מאות מיליוני דולרים לקרן העולמית לטיהור האוויר.

מחקר מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים שפורסם באחרונה, קובע שבכל יום מאבדת ישראל רבע מיליון שעות עבודה כתוצאה מפפקי התנועה, תופעה שתחמיר ותלך.

העצות של מתכננים אטומים לנושא האקו-סביבתי, להוסיף כבישים, גשרים וכיוצא באלה, הן מזיקות. הפקעת אדמות חקלאיות מניבות בלב הארץ, תגרור אחריה תוצאה כלכלית הרסנית נוספת.

מאז קום המדינה נגזלו כשני מיליון דונם אדמות מעובדות ופוריות, למען 'פיתוח' מדומה זה. נותרו בארץ עוד כשלושה מיליון דונם של קרקע חקלאית. אך אלה הולכים ונעלמים כתוצאה ממדיניות קיצרת-ראות של משרד הבינוי והשיכון, שמפעיל חקיקת תיכנון אנטי-לאומית והרסנית. מפלסים נוספים לא יפתרו את עומס התחבורה, וכל חניון עירוני חדש הוא בסך-הכל עוד תמריץ לשימוש במכוניות.

בגרמניה, בבריטניה ובמדינות נאורות נוספות, ננקטו אמצעים מגוונים לשינוי המצב הקיים. ביסודם טמון הכורח להגביל את מימדי התופעה ולאמץ חשיבה אסטרטגית חדשה. הנה אחדים מהם:

  • איסור כניסת מכוניות למרכזי הערים.
  • הטלת מיסים כבדים על רכב המונע בדלק המכיל עופרת.
  • בצירי הרכב הציבורי בערים העמוסות, חייבים להשתמש בדלק חלופי לבנזין ולסולר.
  • המיסים ודמי הרישוי ייקבעו בהתאם למימדי המפגעים ונזקיהם.
  • בהמלצות הבנק העולמי ובתמיכת 12 אירגונים עולמיים (כלכליים ואקולוגיים) נקבע, כי עד סוף העשור הנוכחי חייבות המדינות המפותחות לצמצם את פליטת הגופרית הדו-חמצנית בשיעור של 10% ואת גזי החנקן בשיעור של 75%. ישראל לא עושה דבר בכיוון זה.

הרשויות המקומיות והאזוריות בבריטניה מציעות להוסיף היטלים, כגון דמי שימוש בכבישים, הגבלות בשימוש ברכב פרטי והעדפת התחבורה הציבורית המתקדמת. זו כדאית על אף ההשקעות היקרות, כי אין דרך אחרת.

יוסף, בקשר להערתך בראש המאמר כי "אולי התוכן לא מצדיק פירסום המאמר, בגין עליית מחירי הדלק": מדובר במאמר שפורסם בשנת 1992, ולכן הוא משקף את המצב באותה שנה. כנ"ל גם לגבי מאמרים רבים אחרים בחוברת, שהיו נכונים לשעתם ונראים מעט שונים היום