מהפכת הרכב הנקי

בעולם הנאור מודעים לנזקי פליטת כלי-הרכב ונוקטים בשורה ארוכה של אמצעי מניעה, החל בחקיקה נגד שיווק רכב מזהם ועד פיתוח מכוניות ידידותית לסביבה. ובישראל? עולם כמנהגו נוהג.

מאת יוסף תמיר

(פורסם ב"הארץ", 8 באוקטובר 1991)

כ-550 מיליון כלי-רכב מוטוריים, המופעלים על-ידי דלקים מזהמים ורעילים (סולר ובנזין), נעים כיום בכבישי העולם. זהו המפגע הבריאותי-אקולוגי והסביבתי החמור ביותר שיצר האדם. על-פי ההערכות, מספר כלי-הרכב יוכפל תוך

25-20 שנה, והנזק יגדל בהתאם.

מימצאי מחקר שפירסם לאחרונה הבנק העולמי, בנושא השפעת השימוש הגובר ברכב מוטורי ובנזקים החמורים שהוא גורם, הפתיעו את העולם כולו. שוחרי איכות הסביבה ושימורה הטיחו בעבר בבנק העולמי האשמות כבדות. הם ראו במדיניות מתן ההלוואות למדינות המתפתחות בעולם השלישי, עידוד להרס הביוספרה והסביבה, ולכן אין פלא שהמחקר הניח את דעתם.

לדברי מחברי המחקר, אוכלוסיית העולם תמנה בסוף העשור הנוכחי כשישה מיליארדים. התפוצצות האוכלוסין המלווה בגידול מספר כלי-הרכב, הנה מרשם לאסון סביבתי שיגרום זעזועים אורבניים. חזות קשה מצטיירת לא רק באשר לניו-יורק, טוקיו, לונדון וערים אחרות הכורעות תחת עומס כלי-הרכב ומפגעיהם. המחקר צופה שואה אקולוגית גם במספר רב של ערים במדינות העולם השלישי.

מכסיקו סיטי, כלכותא, בומביי, שנחאי, פקין, קהיר, בואנוס איירס וערים אחרות, מתפשטות ללא הרף והופכות למלכודת אנושית. קצב הגידול של כלי-הרכב בהן הינו 25-20 אחוזים בשנה. לעומת זאת, באירופה ובארצות-הברית קצב הגידול הוא 3-2 אחוזים בלבד.

פרק נפרד במחקר של הבנק העולמי, דן בהשפעות הבריאותיות של מרכיבי עשן המכוניות: חד-תחמוצת הפחמן, תחמוצות חנקן, פחמימן ומרכיבים אורגניים אחרים, אוזון, עופרת, גופרית דו-חמצנית וחלקיקים מרחפים. חומרים אלה גורמים למחלות שונות ואף מוות, מחבלים בהתפתחות ההריון ובעובר, גורמים אי-נוחות פיזית (כאבי ראש, שיעול ועוד), מאיצים נימנום ותרדמה, פוגמים בחשיבה ובתגובות, מפחיתים את כושר הלמידה בגיל הילדות, מחלישים את המערכת החיסונית, מאיצים תופעות אסמטיות וגורמים פעילות-יתר בגיל הנערות.


חוק האוויר הנקי

עוד גילה המחקר, שתעשיית הרכב העולמית ניהלה במשך שנים מדיניות מחושבת שגרמה זיהום סביבתי, ובכך הפרה קשר שתיקה ממושך, שנכפה על ממשלות וממסדים למיניהם. השפעתה של תעשייה זו הייתה ונותרה מכרעת, ועד היום היא שולטת בממשלות במערב אירופה וביפאן. בגרמניה, כל עובד שביעי מועסק בתעשיית המכוניות.

בארצות-הברית, לעומת זאת, נחלש מעמדה של שדולת יצרני הרכב, וגבר הלחץ הציבורי על המימשל לטהר את האוויר. בקליפורניה נחקק חוק ולפיו, עד סוף העשור הנוכחי ייאסר שיווק רכב מזהם ברחבי המדינה. מקליפורניה הועבר המסר לקונגרס בוושינגטון. "חוק האוויר הנקי" החדש שופץ בקונגרס ללא היכר, ומקרב את קיצן של המכוניות המקובלות כיום בעולם.

באותה עת נודע על ההכנות שנעשו בחשאי על-ידי תעשייני הרכב ויצרנים אחרים, להציג מכוניות ידידותיות לסביבה, חלקן מונעות במצברים חשמליים, אחרות בדלקים לא-מזהמים (שהפקתם יקרה כפליים ויותר מאשר בנזין) או באנרגיה סולארית.

הפיתוח החדשני התנהל במשך שנים הרחק מזרקורי התקשורת, משום שהתעשייה המוטורית העדיפה למכור רכב מזהם ולגרוף רווחים בטוחים. למדיניות אנטי-סביבתית זו היו שותפות מדינות החברות בתאגיד הנפט אופ"ק, ובייחוד יצרניות הנפט הערביות.

בהיוודע המהפך בארצות-הברית הודיעה חברת "ניסאן", יצרנית הרכב השנייה בגודלה ביפאן, שהיא ערוכה מיידית לשווק רכב חשמלי. באמריקה גדל הביקוש לרכב 'נקי', ותעשיות שונות מתחרות על השוק העתידי.

בגרמניה, BMW מתחרה עם 'דיימלר בנץ' על הבכורה בייצור רכב חשמלי. רק לפני שנתיים הצליחו מהנדסי BMW לייצר רכב חשמלי שינוע במהירות 50 קמ"ש. היום, מרכיבים מכוניות שמהירותן 120 קמ"ש, והן מסוגלות לנוע כ-250 קילומטר בלי תידלוק. האנגלים מצטיינים בבניית רכב זעיר. בלונדון אפשר לראות רכבים כאלה מפלסים דרכם בין פקקי התנועה ומחנים בלי קושי.


אדישים לזיהום הסביבתי

ישראל נמצאת במקום 'מכובד' ברשימת המדינות המפגרות בטיפול לצימצום נזקי זיהום האוויר, הנגרם עקב פליטת גזים רעילים ממכוניות. במחצית שנת 1991 נעו בכבישי הארץ מיליון וחמישים אלף כלי-רכב מוטוריים. הגידול השנתי במספר המכוניות כפול מזה שבאירופה, וכמויות פליטת הגזים הרעילים בארץ נמצאת בעלייה רצופה.

140 אלף טון תחמוצות חנקן נפלטו ב-1990 משריפת דלק, מחציתם ממנועי כלי-רכב. חצי מיליון טון פחמן חד-חמצני נפלטו בשנה החולפת, מהם 460 אלף טון מכלי-רכב.

כמות החלקיקים המרחפים אשתקד עמדה על 25 אלף טון, רבע מזה מפליטת מכוניות. כמויות העופרת והפחממנים, המיוצרים על-ידי מנועי הבנזין, יעלו ב-1991 לרבע מיליון טון עופרת ול-65 אלף טון פחממנים.

עובדות אלו אינן מטרידות את ראשי משרד התחבורה. אלה נותרו אדישים לזיהום הסביבתי, הגורם נזקים חמורים לאדם, לחי ולסביבה בה אנו חיים. אמנם, מזה כשנתיים מתכנסת ועדת פקידים ממשרדי איכות הסביבה והתחבורה, לדון במצב. אך הפקידים רק טוחנים מים, תוך גילוי אטימות וזילזול בבריאות אזרחי המדינה.

ההצעה האחרונה שהוגשה על-ידי המשרד לאיכות הסביבה, זהה לזו של השוק האירופי המשותף. לפיה, מתחילת ינואר 1993 ייאסר לשווק בישראל רכב שאינו מצויד בממיר קטליטי. ואולם, גם הצעה זו נדחתה על-ידי אנשי משרד התחבורה בנימוקים חלמאיים.

המחדל הישראלי בנושא איכות הסביבה כולל גם היעדר מדיניות מחירים לדלקים שתתחשב בבעיות הגנת הסביבה, והתעלמות מהצורך המיידי בתיכנון אורבני-תחבורתי בערי ישראל. בעניין זה פועלים משרדי הפנים, הסביבה, האוצר האנרגיה והתחבורה ללא תיאום. הריב בין המנגנונים עולה בבריאות הציבור ובחבלה במערכות שונות - כלכליות וסביבתיות.