מדינה מפגרת

הנושא הסביבתי מפוצל בין יותר מחצי תריסר משרדי ממשלה. ריבוי הרשויות מטרפד טיפול יעיל בבעיות ואכיפת חוקים. בתחום מיחזור חומרים, השבת מים והפקת אנרגיה מפסולת, ישראל מדורגת בתחתית סולם המדינות המתועשות. משרד איכות הסביבה - דל אמצעים

מאת יוסף תמיר (ידיעות אחרונות, 6.6.1982)

המימשל הישראלי המתקדם והפעלתני בתחומים רבים, הנו בין המפגרים בעולם במה שקשור בטיפול בסביבת האדם. למעלה ממאה מדינות ברחבי תבל, כוננו בעשור האחרון משרדים מיוחדים לענייני סביבה ואיכות חיים. את האות נתנו מדינות המערב והגוש הקומוניסטי. בעקבותיהן הלכו עשרות מדינות באסיה, אפריקה ואמריקה הדרומית.

לעומתן, ישראל נותרה המדינה המפותחת היחידה, שלא טרחה לכונן משרד המרכז את כל תחומי הגנת הסביבה. זאת, בניגוד להחלטות מפורשות של הכנסות הקודמות. הנושא הסביבתי מפוצל בין משרדי ממשלה רבים. מחלקות ואגפים המופקדים על סוגיות אלו, פועלים במשרדים שאין להם ולא כלום עם הנושא.

ריבוי הרשויות מטרפד טיפול יעיל בבעיות סביבה ואכיפת חוקים למניעת זיהום אוויר ומקורות מים, השחתת קרקע, הפחתת רעשים, שמירה על רשות הרבים, טיפוח חזות היישובים ועוד.

למרות ההתקדמות שנעשתה בטיפול בפגמים ובליקויים בתיכנון הפיזי והפעילות המוגברת של הרשויות המקומיות למען הסביבה - בתחום מיחזור חומרים, השבת מים והפקת אנרגיה מפסולת, ישראל מדורגת בתחתית סולם המדינות המתועשות.

אנו קוברים למעלה מ-200 טונות פסולת עירונית ליום, במקום להשתמש בה ליצירת אנרגיה, מיחזור מתכות, נייר ועוד. מחדלים אלה מתבטאים בפגיעה באיכות החיים ובגירעון במטבע חוץ.

איש מראשי הממשלה שכיהנו בעשור האחרון, לא הצליח לחסל את 'הקולוניאליזם הסביבתי' ששורר בממשלה. שרי הפנים, החינוך, הבריאות, התחבורה, המסחר והתעשייה, התיירות, החקלאות ועוד, מסרבים להיפרד ממנגנונים מסורבלים ומיותרים במשרדיהם, האמונים כביכול על איכות הסביבה. כפילויות, חוסר תיכנון ותקציבים המבוזבזים לריק, מערערים את אחד המרכיבים החשובים של איכות החיים והחברה.


כדור הארץ כולו חזית אחת

המפנה בהתייחסות האדם לסביבתו המשתנה, התחולל במהלך ועידת סטוקהולם (16-5 ביוני 1972), אשר הקדישה אחד-עשר ימי דיונים לבעיות סביבת האדם. הייתה זו הוועידה הגדולה הראשונה והיחידה בחסות האו"ם, שהביאה בשורה של ממש לעתיד כדור הארץ.

כיוון שאקולוגיה והגנת הביוספרה אינן ניתנות לתיחום בגבולות פיזיים או מדיניים, הפך כדור הארץ כולו לחזית אחת. האנושות התגייסה להציל את תפוצת החיים על פני כדור הארץ מכליה, עקב פיתוח הרסני והשחתת מקורות המחיה. המהפכה הסביבתית הגיעה לכל פינה נידחת בעולם.

בעשור האחרון נרשמו הישגים בכל הנוגע לצימצום מפגעים סביבתיים, מניעת התפוצצות האוכלוסין, ריסון ניצול הטבע והגנה על החי והצומח. עם זאת, דו"ח גלובל 2000 של הבנק העולמי, שהוגש לנשיא ארצות-הברית ודו"ח 24 המדינות המתועשות המערביות, מציירים תמונה קודרת למדי: בשנת 2000 יחמיר המצב. בעולם יחיו למעלה משישה מיליארד בני-אדם, העניים יתרבו ועירעור האיזון בטבע יחריף.

רק במאמץ עילאי משותף לכל בני-האדם, אפשר יהיה להתגבר על בעיות הסביבה. זאת, בתנאי שהאדם, האחראי להיווצרותן, יהיה נאמן לסיסמה "פיתוח ללא הרס".