הפשע לא משתלם? תלוי את מי שואלים

הפשע המאורגן חדר לרקמת החברה הישראלית. רציחות, חיסולים ממוקדים, אונס, זנות, סחיטה באיומים, העלמות מס, פריצות, הצתות והונאות - כל אלה נמצאים במגמת עלייה מדאיגה. כותרות של החודשים האחרונים? ממש לא. זו הייתה תמונת-המצב בישראל של אמצע שנות ה-70'. ח"כ יוסף תמיר היה הראשון שקרא את הכתובת על הקיר והעלה את הנושא לדיון בכנסת

ביולי 1977, לראשונה בתולדות הכנסת, דנה מליאת הבית בהצעה לסדר-היום של יוסף תמיר שנושאה: "התגברות הפשיעה והחובה להשליט חוק וסדר". כעבור חצי שנה הניחה ועדת הפנים ואיכות הסביבה את מסקנותיה על שולחן הכנסת. מסקנותיה היו חד-משמיות.

חלפו 28 שנה. ביוני 2005 שלח תמיר את סיכומי הדיון בכנסת השמינית ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. להלן תגובתו: "... לצערי, סוגיית השחיתות והפשיעה בישראל ממשיכות להעסיק את החברה בישראל גם כיום, וביתר שאת. הדברים הנכוחים שאמרת מעל בימת הכנסת לפני כשלושה עשורים, רלוונטיים לגמרי גם כיום... אני שותף לדעתך, וגם הבעתי דברים ברוח זו במספר הזדמנויות: יש להתמודד עם תופעות הפשיעה והשחיתות בראייה חברתית רחבה, ואין להסתפק בפעילות אכיפה משטרתית, שהיא בוודאי חשובה מאוד וחיונית, אך אינה מספקת".

הרקע להעלאת נושא נגע הפשיעה והאנרכיה לדיון פרלמנטרי, היו גילויי האלימות והשחיתות בישראל של שנות

ה-70 ("כנופיית ה-11" של הפשע המאורגן). יוסף תמיר ריכז את הנתונים והעריך את הגורמים לתופעה, שהפכה למכת מדינה. להלן דבריו במליאת הכנסת, וכן המסקנות וההמלצות שהונחו על שולחנה:

הכישלון החמור ביותר של הממשל היוצא, נעוץ באופן טיפולו בבעיות הפנים של ישראל, ובמיוחד בסוגיות החברתיות והשלכותיהן על רקמת חיינו. הייתה קריאה לא-נכונה של ההתרחשויות שאירעו בקרב רבדים שונים של האוכלוסייה. כתוצאה מכך נוצרה בארץ קהיליית פשע אימתנית. זו גדלה והתפשטה ומונה כיום רבבות. היא מהווה איום מבפנים, ואינני בטוח שהוא חמור פחות מהאיום שבחוץ.

בעטיו של תהליך זה נשתבשו באופן מהותי ויסודי הנורמות, המתייחסות לשמירה על החוק והסדר. כללי אכיפת חוקי המדינה שאותם אנו מחוקקים בבית זה, ערכים חינוכיים, אנושיים ומוסריים כאלה, הפכו חוכא ואיטלולא.

זרע הפורענות גדל וצמח כבתוך חממה, שנוצרה בשנים האחרונות. הוא התפשט כנגע ממאיר. את פירותיו הבאושים אנו קוצרים עתה, כשהפשיעה לסוגיה הגיעה לממדים אימתניים. אשתקד נרשמו קרוב לרבע מיליון עבירות מסוג פשע ועוון. רבע מיליון תיקים נפתחו במדינת ישראל. 50,233 אנשים הואשמו באותה שנה בביצוע עבירות. ברוב רובן של הפשיעות הייתה עלייה ניכרת. להלן מספר נתונים:

עבירות מרמה: מספרן ב-1976 עלה כדי 9547 תיקים, לעומת 8620 תיקים שנה קודם לכן. עלייה של כ- 10%.

עבירות סחיטה: 343 תיקים נפתחו אשתקד, לעומת 181 תיקים ב-1975, גידול של 100% כמעט. בכל יום בוצעה סחיטה אחת מהסוג החמור.

שוחד: עלייה מדאיגה ומאיימת. נפתחו 233 תיקים, לעומת 192 שנה קודם לכן.

שוד בנסיבות חמורות: עלייה של 5.7%. מעשי השוד 'הרגילים' גדלו ב-21.2%. שוד חמור בוצע בקצב של אחד ליום, ובסך-הכל 345 מעשי שוד. ב-1976 התרבו מעשי השוד שבהם נעשה שימוש בנשק חם. כתוצאה מכך גדל מספר הנפגעים.

פריצות. רבו במספר מבהיל ממש. נמנו 48,385 עבירות פריצה לעומת 43,104 לפני שנתיים - עלייה בשיעור של 12.2%. בשנת 1975, בהשוואה לשנה שקדמה לה, נרשמה עלייה של 15.7%.

חברי הכנסת, לפנינו תופעה מתפשטת והולכת כמחלה ממארת בגופה של המדינה.

הצתות: 414 הצתות על רקע פלילי מתוך 680 דליקות שנרשמו, עלייה של 30% בקירוב לעומת 1975, ולעומת השנה הקודמת - עלייה של 50%. בהצתות אלו אבד רכוש של מאות מיליוני לירות, בחלקו עלה באש רכוש יצרני וציוד רב-ערך.

רצח וניסיון לרצח: בכל שבוע נרשמים סטטיסטית מקרי רצח אחדים. בסך-הכל, למעלה ממעשה רצח אחד לשבוע.

גניבות מתוך כלי-רכב: 22,000 מקרים. הגידול המדאיג ביותר נרשם בתחום עבירות רכוש. שיעורן הכולל ב-1976 עמד על 82.4% מכלל הפשיעות.

מספרים אלה, חברי כנסת, דיים להצביע על כך שהחברה הישראלית נתונה זה מספר שנים בתהליך של הידרדרות מוסרית, פריקת עול החוק והסדר, רדיפת אמוק אחר חומרנות ורווחים קלים בלא לבחול באמצעים. תופעה זו חייבת לזעזע את הכנסת, את המימשל, את הציבור. העליתי את הצעתי על סדר היום, בניסיון להניע את המוסדות והציבור לפתוח במערכה לעקירת הנגע. לפחות לבלום את הנגע המאיים עלינו מבפנים.

אם אינני טועה, המפנה לחומרה החל לפני כחמש שנים, כשפורץ רצח שוטר בלב תל-אביב. מאז ואילך העליתי בוועדות הפנים ואיכות הסביבה ובמליאת הכנסת, הצעות למיגור ה'פרוטקשן' בשוק הכרמל. התרעתי בפני שר המשטרה והמפכ"ל שאנחנו עומדים בפני גילויי פשע מאורגן במדינת ישראל. צר לי לומר, חברי הכנסת, שהאחראים לביטחון הפנימי, לקיום משטר החוק והסדר, לא קראו נכון את הכתובת על הקיר. הוויכוחים הנוקבים שקיימנו - והם היו רבים - לא הניבו פירות ולא הועילו הרבה. הפשיעה הפכה במשך השנים לממלכה אדירה, וזו מקיפה מערכות הברחה וסמים.

השבועון Time חשף שישראל משלמת לאש"ף כחמישה מיליון דולר לשנה, תמורת הסמים שאש"ף מעביר לשימושם של המעשנים בישראל, רובם ככולם יהודים. קשה להאמין, אך זאת עובדה.

תופעות קשות נוספות הן העלמת מס, גבייה בלתי-חוקית ואלימה, הונאות, זיופים, פריצה ושוד, גזל של זקנים, נשים וטף - דבר שלא היה במדינת ישראל עד לשנים האחרונות - ובצורה אכזרית ביותר. כמו כן, אונס, זנות, סחיטה ואיומים, הצתות ואף רצח, כולל רצח לפי הזמנה או במסגרת חיסול חשבונות - דבר שהפך כמעט לתופעה שכיחה ומקובלת אצלנו. כאילו מותר לחסל חשבונות ולקפח חיי אדם. הגיעו הדברים לידי כך, שאף חברי הבית הזה מקבלים איומים בטלפון ובכתב. גם שופטים נתונים היום לאיומים.

המעשים הללו גובלים לעיתים בגילויי אכזריות של דור, שגדל על הערצת הפשע ובוז למימסד. רק אתמול שמעתי ברדיו על כנופיית עבריינים שהשתלטו על שטחים ציבוריים בדרום תל-אביב, וכעת הם דורשים מהמדינה ומהעירייה פיצוי כתנאי לפינויים.

הפשע בארץ הפך לעסק מכניס מיליונים. לדעתי, אנו עומדים בפני תעשיית פשע ענפה. הנשק החם והזילזול בחיי אדם הפכו להיות חלק במשחק הנוראי הזה.

לצערי, אדוני שר הפנים והמשטרה, הממשלה לא הקדישה דיון לעניינים אלה. היא עוסקת בענייני חוץ וביטחון, משק וכלכלה. הייתי רוצה שתעסוק גם בענייני פנים וחברה, בשאלות של איכות חיים. עלינו לחנך את האזרחים לכך שהמימשל חייב לדאוג לביטחונם, ואינני מטיל את האחריות רק על המשטרה. תהיה זו טעות לדרוש מהמשטרה דברים שאין בכוחה לבצע. היא רק חלק מהמנגנון שמופקד על החוק והסדר במדינה.

זה מתחיל מהחינוך להקניית ערכים, דרך שותפות אמינה בין הממשלה והציבור, עזרה הדדית למלחמה בפשע, התערבות פעילה של המשטרה, חקיקה שתקל על המשטרה בהצגת ראיות וביטול הסחבת בבתי-המשפט. הממשלה צריכה לצאת למערכה על עקירת הפשע במדינת ישראל, להקנות ערכים של חוק וסדר, כי בלעדיהם לא נוכל להתמודד עם בעיות החוץ והביטחון שלנו.

רבותיי, עלינו ליצור בארץ אקלים חברתי וממסדי שיוקיע את העבריין, הזייפן, הסחטן, הרמאי והרוצח. כיום, ראשי הפשע המאורגן מהלכים בריש גלי, נוסעים במכוניות פאר אמריקניות. אני חושב אפילו שהמשטרה יודעת מי הם, אך לא מצליחה להושיב אותם מאחורי סורג ובריח.

גבירתי היושבת ראש, המלחמה בפשע איננה עניין של מה בכך. הייתי רוצה שהממשלה הזאת תעשה משהו בנדון. לא רק ענייני כלכלה או המגעים עם ארצות-הברית, מדאיגים את העם הזה. אנחנו רוצים לחיות בחברה שלנו בנסיבות ובתנאים אשר יצדיקו קיומה של חברה תרבותית תקינה.

אסיים בציטוט מדברי המדינאי והפילוסוף היווני מרקוס קיקרו, לפני אלפיים שנה, שאמר כי מדינה שאיננה מנהלת את ענייניה הפנימיים כראוי ובצורה תקינה - לא יעזרו לה שום אמצעי לחימה. זה הלקח שצריך לעמוד לנגד עינינו גם היום.

גבירתי היושבת ראש, אני מציע שהמליאה תקיים דיון בנושא חשוב זה. הצעתי מצדיקה החלטה שנקדיש דיון במליאה, נסיק את המסקנות ונביע באמצעות הבירור הזה את עמדתנו החד-משמעית בסוגיה חמורה מאין כמותה.

הוועדה סבורה, ממליצה, תובעת וקובעת

בישיבת הכנסת (20.7.1977) הגיש יוסף תמיר הצעה לסדר-היום, בנושא בהתגברות הפשיעה והחובה להשליט סדר. הכנסת החליטה להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה. הוועדה הקדישה לנושא מספר ישיבות, בהן לקחו חלק שר הפנים, המפקח הכללי של המשטרה וקצינים בכירים, פרקליט המדינה, מנהל בתי-המשפט ועוזריהם.

רקע הנושא:

התגברות הפשע והאלימות, ריבוי גילוי השימוש בכוח הזרוע והפרת החוק והסדר, עוררו בשנים האחרונות דאגה חמורה בקרב הציבור. תופעה זו הביאה לחוסר ביטחון ברשות הרבים ואף ברשות הפרט, ולגילויים של השלמה עקב אוזלת יד.

לתופעה זו סיבות שונות והן: בארץ נוצר אקלים נוח לשימוש בשיטת 'כל דאלים גבר', רדיפה אחר התעשרות קלה, מצד אחד, ומידת סלחנות לגבי העבריינות לסוגיה וזילזול בכבוד החוק ואכיפתו, מצד שני, אך החריפו את הבעיה; חדירה מוגברת של השימוש בסמים הולידה היזקקות מרובה לכספים בסכומים גדולים אצל עברייני הסמים, סוחרים ומשתמשים, כשכל האמצעים כשרים להשגתם; התרחקות מערכים מוסריים ותרבותיים מילאה אף היא תפקיד בתמורות שהתרחשו; מקרי הפרת החוק על-ידי גורמים ממלכתיים וציבוריים, שימשו דוגמה שלילית לכל. אין ספק שהעובדה שישראל עמוסה ועסוקה בבעיות כבדות משקל, שלא כל חברה נתונה בהן, גרמה לכך שלא הוקנתה העדיפות הראויה לנושא שמירת החוק והמלחמה בהתפתחות הפשע.

הגניבות והפריצות, השוד והגזל, השוחד והטלת האימים, גביית דמי חסות, צבירת הון במרמה והשימוש בו לרעת המדינה, הפקרת רשות הרבים ובנייה בלתי-חוקית, גזילת הקרקעות, ההצתות והרציחות, האונס והכפייה והשימוש הגובר בנשק חם - פשטו ורבו. מצד שני, לא נמצאו הדרכים והאמצעים המתאימים להתמודד כראוי עם עולם הפשע והעולם התחתון, שצמחו במהירות. המלחמה בפשע היא עניין פנימי של המדינה, כולה מסורה בידינו ובכוח המדינה לרסן ולבלום תופעה זו.

יש להתייחס בחומרה רבה לתופעה, שנוער ישראלי נתפס לפשיעה ואף מעורב בפשעים אכזריים ביותר. תופעה זו חייבת לעורר חרדה רבה.

שפע הצגות הקולנוע והקרנות הטלוויזיה העוסקות בפשע ואלימות, מעורר שאלות לגבי השפעותיו השליליות על הדור הצעיר. נושא זה היווה בסיס למחקרים שונים בארצות המערב, המצביעים על כך שפולחן האלימות בסרטי הקולנוע, בעיקר בטלוויזיה, משפיע במישרין על ריבוי מעשי הפשע והאלימות בין בני-הנוער.

ואלה מסקנות הוועדה:

**על הממשלה והכנסת לראות במלחמה בפשיעה על כל גילוייה, משימה בעלת חשיבות ראשונה במעלה ולתת לה עדיפות עליונה, מכיוון שזה עניין פנימי של המדינה ויש ביכולתנו לרסן ולבלום אתה תופעה.

**הוועדה ממליצה שכל הזרועות הממלכתיות, המשטרה, התביעה הכללית, מערכת המשפט ושירות בתי הסוהר, חייבים להיערך ולהתארגן במתואם כדי להתמודד עם בעיות הפשיעה.

**הוועדה תובעת מהמשלה, מהרשויות המקומיות ומגופים ממלכתיים וציבוריים ומהעומדים בראשם, לבצע בקפדנות וללא רתיעה את אכיפת חוקי המדינה ולשמש דוגמא ומופת לציבור הרחב בכיבוד החוק וקיומו.

**הוועדה ממליצה שמשרד החינוך יכין תוכנית לימודים החל מן הגיל הרך, למניעת גילויי פשע בקרב ילדים ונוער.

**הוועדה סבורה שמלחמה בפשע חייבת לכלול את שיתופו של הציבור הרחב, כדי שייווצר בארץ אקלים חברתי וציבורי, אשר יבודד וינדה את מבצעי הפשע בדרכים אלה: סיוע לבתי-המשפט ולמשטרה, הגשת עזרה לקורבנות, כיבוד החוק והסדר.

**הוועדה ממליצה שמשרד העבודה והרווחה יפעל בדחיפות לצימצום עבריינות נוער, על-ידי פיתוח שירותים בנושאי זנות, ונדליזם, שימוש בסמים והפצתם, פריצות, תקיפות וכיוצא באלו.

**הוועדה קובעת שעל שר המשפטים לפעול בנושאים הבאים: החשת הבירורים המשפטיים; הגדלת כוח האדם בפרקליטות המדינה; בדיקת תיקון דיני הראיות כדי לסייע במלחמה בפשיעה; ייזום חקיקה להחמרה בענישה; פישוט הליכי חקירה.

**הוועדה ממליצה שבתי-המשפט יפעלו: להחשת הבירורים המשפטיים; להחמרת העונשים כאמצעי הרתעה; להכבדה על עבריינים מועדים העלולים לנצל שיחרורם לביצוע פשעים נוספים ולהפחדת עדים.

**הוועדה ממליצה לשר הפנים על אירגון המשטרה, כך שתתמודד בצורה נאותה עם הפשיעה הגוברת. לשם כך יש להעמיד לרשות המשטרה משאבים כספיים וכוח-אדם ברמה ובכמות הנאותה.

**הוועדה רואה את שירות בתי הסוהר כחלק ממערכת אכיפת החוק במדינה. המצב הנוכחי מחייב עריכת רוויזיה, אשר תבטיח אפשרות שיקומם של האסירים ותאפשר להם לשוב ולהיקלט בחברה. הוועדה תובעת הקצאת משאבים, שיאפשרו להתמודד בצורה נאותה עם בעיה זו.

**הוועדה תובעת מגורמי התיכנון לפעול למען העלאת תרבות החיים ואיכות הסביבה, ולא לאשר תוכניות שאין בהן תשובה לסוגיות הסביבה.

**הוועדה ממליצה לפני שר החינוך והתרבות לכונן לאלתר ועדת מומחים, לשם בדיקת השפעתם של הקרנת סרטי פשע ואלימות בטלוויזיה הממלכתית על ריבוי הפשע. בוועדה זו ישתתפו מחנכים, קרימינולוגים, סוציולוגים, נציגי המשטרה ונציגי הציבור. מומלץ בזה שדו"ח ועדת המומחים יסוכם תוך שישה חודשים, והוא שינחה את רשות השידור.

**ועדת הפנים ואיכות הסביבה רושמת לפניה שכעבור חצי שנה תחזור ותדון ותעיין בדו"חות של משרדי הממשלה ויתר הגורמים הממלכתיים שיפעלו בהתאם למסקנות אלה.

במשך עשרים-ושמונה שנים נותרו 13 ההמלצות הנ"ל על מדפי משרדי הממשלה והעלו אבק. באמצע שנת 2005, כשהאלימות והפשיעה בישראל שברו שיאים, קרא השר לביטחון פנים, גדעון עזרא, את פרטי הדיון שיזם תמיר בכנסת ב-1977, והרים אליו טלפון כדי לומר לו 'יישר כוח'.

כעבור מספר שבועות החליטה ועדת שרים מיוחדת למאבק באלימות, להקצות 200 מיליון שקל למשרד לביטחון הפנים כדי שינקוט בשורה של צעדים לבלימת ההידרדרות. בין היתר, הוחלט על הקמת משטרה עירונית, הרחבת סמכויות לגבי חשודים ועבריינים וצנזורה על סרטי גדושי אלימות ומתירנות.

מסגרת

פשע בכותרות

יוסף תמיר לא הסתפק בהעלאת הנושא בכנסת, אלא פירסם שורה של מאמרים וקיים מסיבות עיתונאים. להלן

לקט כותרות מאותה תקופה:

* "תעשיית הפשע בארץ מגלגלת עשרות מיליונים, הממשלה אינה ערה לחומרת הבעיה. ראשי הפשע מנסים להשתלט על סניפי המפלגות... (מעריב, 24.8.1977)

* "שופטים נתונים לאיומים. פרקליט המדינה רואה ביישום אמצעים טכנולוגיים ובחינוך לאומץ לב אזרחי, דרך להדברת הפשע..." (הארץ, 24.8.1977)

* "הטלוויזיה מטפחת התפרעויות, פשע, מתירנות וסמים. ח"כ תמיר מציע להקים ועדת כנסת לפיקוח על רשות השידור" (מעריב, 25.6.1976)

* "מצער ומכאיב שבכנסת יושבים ח"כים שעיקר מאמציהם בוועדת חוקה, חוק ומשפט הופנה להקל על הפושעים והעבריינים, במקום לגונן על קורבנותיהם" (ידיעות אחרונות 28.4.1981)

* "בעיות הפנים של המדינה היו ונשארו בתחתית סולם העדיפויות של הממשלות" (יוסף תמיר, הארץ 2.8.1983)

* "תחילה סגרו מרפסות פתוחות בלי להיזקק לרשיון, לאחר מכן החלה אטימת קומות העמודים, ולבסוף הקימו קומות נוספות ובתי משרדים ללא רישיון... מדינה שמנהלת כך את ענייניה מוליכה את המימשל והאזרחים לאנרכיה. כיום זו שאלת הבנייה. מחר יהיו אחרות... בלעדי כיבוד החוק והסדר, תיהפך ישראל במהרה לחלק מהעולם השלישי, ולא תהיה לה תקנה בקרב העמים בני התרבות" (הארץ 5.9.1999)