יוסף תמיר, ביוגרפיה

5.3.1915: נולד בעיר ברדיצ'ב, אוקראינה, להוריו, ד"ר נפתלי קבנצל (מראשוני אסירי ציון בברית-המועצות) ועליזה יושפה.

26.7.1924: עלה ארצה עם הוריו, המשפחה התיישבה בפתח תקווה, שם הקים האב מרפאה. שמו הלך לפניו וחולים נהרו למרפאתו מכל רחבי ארץ-ישראל.
                    יוסף השלים את חוק לימודיו בבית-הספר העממי פיק"א בפתח תקווה ובגימנסיה אחד העם.

1930: נתמנה למזכיר תנועת הנוער הספורטיבית האזרחית מכבי הצעיר בפתח תקווה, והוא בן 15 בלבד.

1931: זכה בחמש מדליות בתחרויות במסגרת כנס חצי יובל למכבי ארץ-ישראל.

1932: ייסד עם בני פתח תקווה והמושבות הוותיקות, את 'חוג הפעילים' ואחר-כך את התאחדות בני המושבות, שהשתלבה מאוחר יותר בהתאחדות האיכרים.

1932: כספורטאי מצטיין, זכה בשלוש מדליות ארד (בהטלת כידון ובריצות 100 ו-400 מטר) בתחרויות המכבייה הראשונה שהתקיימה בארץ-ישראל.

1933: זכה בשתי מדליות בתחרויות המכבייה האירופית שהתקיימו בפראג. נמנה עם סגל נבחרת ישראל בכדורגל.

1935: סטודנט בבית-הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב. אחרי שנתיים נאלץ להפסיק את לימודיו, בשל ניתוק הקשר בשעות הערב בין פתח-תקווה
           לתל-אביב, עקב מאורעות הדמים של 1936-1939.

1936: עיתונאי בעיתון הבוקר הארץ. בהמשך, בעיתונים ידיעות אחרונות, ידיעות-מעריב, פלסטיין פוסט, קול ירושלים והבוקר.

1939: נשא לאישה את נעמי, ילידת הארץ, פקידה בעיריית פתח תקווה. הורים לדיצה (שנישאה לאיש-העסקים ומנהל החברות ברוך חבס) ולנפתלי
           (כיום שגריר מטעם משרד החוץ).

1945-1940: מנכ"ל האיחוד האזרחי, התארגנות גופים אזרחיים, ציבוריים וכלכליים, לשם ייצוג בוועד הלאומי, בפיקוד ההגנה ובמגעים עם השילטון הבריטי.

1965-1949: מזכ"ל ההסתדרות הציונית הכללית, מפלגת המרכז, סגן יו"ר ועדת הבחירות לכנסת השנייה.

1965-1959: חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו, כיהן כיו"ר הסיעה ונציגיה בהנהלת העירייה.

1965-1961: ממייסדי המפלגה הליברלית והמזכיר הכללי שלה.

1973-1965: ממקימי גח"ל (גוש חירות ליברלים). נבחר לכנסת השישית ולראש אגף ההסברה והאירגון של גח"ל.

1966: השתלמות ב-London School of Economics

1968: יזם וייסד את המועצה לישראל יפה

1968: יזם והקים שדולת ח"כים בין-סיעתית למען איכות הסביבה, שהפכה ב-1974 לוועדה סטטוטורית ביחד עם ועדת הפנים

1976-1970: יזם הקמת ועדות איכות הסביבה ליד ההסתדרות, התאחדות התעשיינים, מרכז השילטון המקומי, ויצו, נעמ"ת, הדסה, מועדוני רוטרי וליונס, 
                      התאחדות עולי ארצות-הברית וקנדה ועוד.

1981-1969: ממייסדי הליכוד וחבר כנסת (השביעית, השמינית, התשיעית), חבר הנהלת הסיעה והנהלת הליכוד וראש האירגון וההסברה של גח"ל והליכוד עד 1977.

1972: נציג הכנסת לוועידת האו"ם על סביבת האדם שהתקיימה בסטוקהולם (2 ביוני).

1972: נציג הכנסת לוועידה הבין-פרלמנטרית הראשונה לאיכות הסביבה, שהתקיימה בווינה (27 ביוני).

1974: יזם והקים את חיים וסביבה, אירגון-גג של עמותות לא-ממשלתיות למען הסביבה ואיכות החיים. כיהן כיו"ר האירגון 25 שנה.

1978-1974: יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה. חבר בוועדות חוץ וביטחון, כספים, חינוך ותרבות וכלכלה.
                     תבע ויזם את כינון המשרד לאיכות הסביבה. יזם סידרה של חוקים

1979-1975: ייצג את הליברלים בליכוד במשלחת הכנסת לארצות-הברית כאורחת הקונגרס, ובמשלחת לגרמניה כאורחת הבונדסטאג בבון 
                     (למרות התנגדותו של מנחם בגין).

1977: נבחר כציר לקונגרס הציוני הי"ח בירושלים.

1979-1977: נשיא אגודת הידידות ישראל-גרמניה.

1977: זכה בפרס איכות הסביבה מטעם משרד הפנים.

1978: זכה בתואר "יקיר המועצה לישראל יפה".

1983: זכה בפרס הראשון של יו"ר הכנסת על מפעל חיים.

1983: יזם הקמת ועדת איכות סביבה ליד לשכת המסחר הבינלאומית

1986: נבחר כחבר המועצה הבינלאומית למשפט סביבתי, שמרכזה בבון, גרמניה.

1988: יזם הקמת ועדת איכות סביבה ליד אירגון בני ברית

1989: זכה בתואר עמית כבוד של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי איכות הסביבה.

1991: יזם והקים את 'פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה' וכיהן כנשיאו.

1991: יזם והקים ועדת איכות סביבה ליד אירגון הדסה ישראל

1993: כתב את הערך "איכות הסביבה" באנציקלופדיה העברית (כרך "מדינת ישראל")

1994: זכה בפרס UNEP של האו"ם למפעל חיים בתחום הגנת הסביבה.

1994: נמנה עם מדליקי המשואות בערב יום העצמאות.

1996: זכה בתואר "יקיר תל-אביב"

2000: ההיסטוריון ד"ר יוסי גולדשטיין מסכם את 40 שנות פעילותו של תמיר, בספר הבגידה בארץ הבחירה


קורות חיים/ כיתובים לצילומים

בסיור עיתונאים בבית הספר של המזרחי ליד חיפה, עם הנרייטה סולד (מימין), מייסדת הדסה, במלאות עשור למפעל 'עליית הנוער' שייסדה (1943).

הנציב הבריטי העליון, הלורד גורט (משמאל), מבקר בפתח תקווה ומתקבל על-ידי יוסף ספיר, ראש עיריית פתח תקווה, פרץ פסקל, נשיא המועצה הכפרית ויוסף תמיר, מנכ"ל המועצה הכפרית (אפריל 1945)

על הג'יפ הפרטי, בסיור עיתונאים, זמן קצר אחרי הכרזת העצמאות (יולי 1948).

כחבר מועצת עיריית תל-אביב-יפו מטעם מפלגת הציונים הכלליים, נואם במהלך דיון בתקציב העירייה, ותוקף את ראש העיר, מרדכי נמיר, על תיכנון אורבני לקוי (פברואר 1961).


כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, בפגישה עם ג'וזפו וודובטו, נשיא מועצת אירופה. הפגישה התקיימה במהלך מושב המועצה בשטרסבורג, שם הגיש תמיר הצעה לכונן גוף בין-פרלמנטרי לפיקוח ולבקרה על בעיות הסביבה (מרץ 1975).

כיו"ר הנהלת חיים וסביבה, בפגישה עם נשיא המדינה, יצחק נבון, שגילה עניין רב במסרים הסביבתיים (מאי 1978).

כנציג ישראל לוועידת האו"ם והפרלמנטים שהתקיימה בסרי-לנקה, לדיון בעיות אוכלוסין ופיתוח (אוגוסט 1979).

השר לאיכות הסביבה, רוני מילוא, מעניק ליוסף תמיר תעודת הוקרה, על תרומתו המתמשכת למערכה על איכות הסביבה בישראל (פברואר 1990).

השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, מעניק ליוסף תמיר שי הוקרה מיוחד, במהלך ישיבה חגיגית של 'פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה' (יולי 1994).

נושא דברים בכינוס של האירגונים הירוקים בישראל, וקורא לכל המפלגות המתמודדות בבחירות לאמץ מצע סביבתי ( מאי 1999).